מבזקים
סרוגים
שבוע הספר העברי תשפ"ו

האם צריך היום בכלל את "שבוע הספר העברי”?

יריד הספרים השנתי שצפוי להיפתח מחר בירושלים ותל אביב, סובל בשנים האחרונות ממזל רע בשל המצב הביטחוני והירידה ההדרגתית בקניית ספרים בישראל. בכל זאת מגיע לו מזל טוב ליומולדת 100

כ"ד סיון התשפ"ו
האם צריך היום בכלל את "שבוע הספר העברי”?
שבוע הספר העברי חוזר צילום: (Avshalom Sassoni/Flash90)

ראשי הוצאות הספרים בישראל המשתתפות ביריד "שבוע הספר העברי" נשמו לרווחה, כשהנשיא טראמפ הביא את ישראל ואירן להסכמה על הפסקת אש תוך יממה אחת. ההערכה הראשונית בישראל שסבב הלחימה השלישי נגד אירן יימשך כמה ימים העמידה בסכנה את עצם קיומו של האירוע הספרותי הגדול בישראל שיציין השנה מאה שנים להיווסדו.

בשנה שעברה בוטל שבוע הספר אחרי יומיים בלבד בשל מבצע "עם כלביא", והדוכנים שבו והוצבו מחדש בי-ם ות"א בעקבות סיום סבב הלחימה הראשון נגד איראן לאחר 12 ימים.

היקף מכירות הספרים באותה שנה נפגע קשות, אבל גם בלי קשר למצב הביטחוני עולה בכל שנה השאלה האם צריך בכלל לקיים יריד ספרים ממשיים בכריכה רכה וקשה. 

בעידן בו רוב העולם קורא ספרים דיגיטליים, שאינם תופסים מקום בבית ולא מעלים אבק,  ורוב הספרים החדשים זמינים בספריות הציבוריות קוני הספרים הולכים ומתמעטים. 

אילוסטרציה (צילום: דוד כהן\פלאש 90)ספרים רבותי ספרים צילום: אילוסטרציה (צילום: דוד כהן\פלאש 90)

מיום לשבוע לחודש: הסיפור של "שבוע הספר"

מי שאוהב ספרים שמפתחים את המוח יעשה חשבון בקלות  ויבין שהיריד הספרותי הגדול נוסד לפני 100 שנה באחד באפריל 1926 (ולא, זו לא הייתה מתיחה שנועדה לגרום לאנשים לקנות ארבעה ספרים במאה לירות). 

אז, באותם ימים תמימים ופשוטים, קראו לזה "יום הספר העברי" כתוצאה משיתוף פעולה בין פרנסי העיר ת"א ל"אגודת הסופרים העבריים" שקיימת עד היום. היוזמת הראשית הייתה ברכה פלאי, הבעלים של הוצאת "מסדה" שגם היא שרדה את מבחן הזמן משנות ה-30 עד ימינו. 

הדוכנים הוצבו רק בשדרות רוטשילד בת"א, הרבה לפני שהוקמו שם אוהלים במחאה על יוקר המחיה.

"שבוע הספר העברי", כפי שמכירים אותו כיום, החל מאוחר יותר בראשית שנות ה-60  והיה שלוחה מורחבת של "חג הספר העברי" שצוין בהחלטת ממשלה בחודש מאי לפני יום העצמאות.  הכוונה הייתה שכל תושבי הארץ יתנו זה לזה ספרים עבריים במתנה ליום ההולדת של המדינה.

כריכהכריכת הספר - היינו הקונספציה. צילום: כריכה

המבצעים הביקורת והנוסטלגיה

מסוף שנות ה-80 והלאה ובשל התעצמות הטכנולוגיה והאינטרנט העסק הספרותי (שהונצח לדורות במערכון של הגשש החיוור "בוטיק הספרים") הלך ודעך עם מעבר המילה הכתובה לאינטרנט המהיר ובשל כך יריד שבוע הספר נדד ממיקומו הקבוע והנרחב בכיכר רבין בת"א למתחם שרונה

הביקוש הגבוה ביותר בדוכני הספרים הוא ספרים נדירים במהדורות מחודשות, בעיקר ספרי קומיקס לילדים וספרי ילדים ישנים שמבוגרים מתגעגעים אליהם וזכו לחידושים כמו למשל "גילגי" או "קופיקו". 

את התשבחות על כך שהמילה הכתובה עדיין לא מתה צריך לשלוח לציבור הדתי שעדיין קונה ספרים בכמויות, בעיקר בתקופת שבתות הקיץ הבלתי נגמרות.

לאורך השנים ספגו הוצאות הספרים ביקורת על מבצעי החבילה "ארבע במאה", ומנגד הסופרים תקפו את החוקים שמנעו את פרנסתם והורידו את מחירי הספרים לרצפה בניסיון לרוקן את המחסנים המתפקעים מספרים שאין להם קורא. אבל כל זה לא מונע מסופרים לכתוב, וישראל נחשבת למעצמה הכתיבה עם נתון מדהים של בין 6,500 ל-8,500 ספרים חדשים המתפרסמים מדי שנה.

גם המצב הביטחוני לא נעלם מעין הסופר ועד היום נכתבו בארץ יותר מאלפיים ספרים על אירועי השבעה באוקטובר. בשורה התחתונה: פחות חשוב מה הנושא, וכל עוד יש לנו סיפורים לספר יהיה מי שיקרא אותם.

--

אירועי שבוע הספר יתקיימו השנה בין התאריכים 10.6.26- 18.06.26 בדוכנים שיפעלו בשעות הערב במתחם שרונה בת"א ובכיכר ספרא בירושלים, שם יפתח היריד גם כשעה לאחר צאת השבת.

שבוע הספר העברי ספרים הוצאה לאור מבצעים היסטוריה אריאל שרפר

גלו עוד כתבות

החליקו לגלות עוד

סיימתם! אין עוד כתבות להצגה