הגוף המנהל של בית הדין הפלילי הבין־לאומי (ICC) הודיע הלילה (בין ראשון לשני) על השעייתו של התובע הראשי, כרים ח'אן, מתפקידו.
על פי הדיווחים, ההחלטה התקבלה בעקבות חקירה ממושכת שנערכה בעניינו בחשד לעבירות מין.
כעת צפויות 125 המדינות החברות בבית הדין לדון במסקנות החקירה ולהכריע בהמשך הדרך האם להדיחו באופן קבוע מתפקידו.
לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, גורם דיפלומטי המעורה בפרטי ההליך טען כי החקירה העלתה ממצאים שלפיהם ח'אן היה מעורב ב"התנהגות פסולה חמורה".
החקירה עסקה בטענות שלפיהן קיים יחסי מין ללא הסכמה עם עורכת דין שעבדה בלשכתו.
ח'אן עצמו דחה לאורך כל הדרך את הטענות נגדו והכחיש כי ביצע עבירה כלשהי.
התלונה שהובילה לחקירה
הפרשה נחשפה לראשונה בתחקיר שפורסם בשנה שעברה, ובו נטען כי עובדת בכירה בלשכתו של ח'אן האשימה אותו בשורת מעשים מיניים שבוצעו לכאורה במהלך נסיעות עבודה במדינות שונות ובמקומות נוספים.
לפי הפרסומים, המתלוננת, עורכת דין ממלזיה, מסרה עדות לחוקרי האו"ם וטענה כי ח'אן כפה עליה יחסי מין במספר הזדמנויות.
על פי הדיווחים, הטענות נגדו הועלו בפני בכירים בבית הדין במהלך שנת 2024, ובהמשך נפתחה בדיקה רשמית שהובילה לחקירה המלאה.
הסערה סביב צווי המעצר נגד ישראל
השעייתו של ח'אן צפויה לעורר עניין מיוחד בישראל, שכן בתקופת כהונתו הוביל את המהלכים המשפטיים נגד בכירים ישראלים.
בחודש מאי 2024 ביקש ח'אן להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט, במהלך שעורר ביקורת חריפה בישראל ובארצות הברית.
מאוחר יותר פורסמו דיווחים נוספים שלפיהם משרד התובע בחן צעדים משפטיים גם נגד בכירים ישראלים נוספים, ובהם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
בישראל נטען בעבר כי קיים קשר בין העיתוי שבו נחשפו הטענות נגד ח'אן לבין החלטותיו בפרשות הנוגעות לישראל, אולם טענות אלה לא הוכחו ולא אומתו באופן רשמי.
לאחר ההשעיה הזמנית, המדינות החברות בבית הדין צפויות לקבל את מסקנות החקירה ולהכריע האם ח'אן יוכל לשוב לתפקידו או שיודח ממנו לצמיתות.
תגובות