לא מבינים בפוליטיקה? המדריך שיעשה לכם סדר בכל המפלגות

הבחירות לכנסת כבר ממש מעבר לפינה, ואם אתם לא בדיוק חיים פוליטיקה, כל השמות, המפלגות וההבטחות יכולים להיות קצת מבלבלים. במיוחד אם זו הפעם הראשונה שאתם מצביעים, אבל גם אם כבר ביקרתם בקלפי פעם או פעמיים ועדיין לא ממש ברור לכם מה ההבדל בין כולם.

עוצמה יהודית: איתמר בן גביר

נתחיל מהצד הימני של המפה הפוליטית, עם איתמר בן גביר ומפלגת עוצמה יהודית. בן גביר ממש לא מאמין בלהקל על מחבלים, ובשנים האחרונות הפך את המאבק בטרור ואת המשילות לחלק מרכזי מהאג'נדה שלו.

הוא פעל להחמרת תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים, מקדם עונש מוות למחבלים ורוצה שכמה שיותר אזרחים שעומדים בתנאים יוכלו לשאת נשק. גם כשזה מגיע ליהודה ושומרון, העמדה שלו ברורה: הרחבת ההתיישבות היהודית והתנגדות להקמת מדינה פלסטינית.

הציונות הדתית וזהות: בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין

ממשיכים לבצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין, שמגיעים עם דגש חזק על התיישבות, זהות יהודית וכלכלה חופשית.

השניים רוצים להרחיב את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, לחזק את האופי היהודי של המדינה ולהתנגד להקמת מדינה פלסטינית. אבל מבחינתם, לא הכול מתחיל ונגמר בביטחון ובהתיישבות.

גם בכלכלה הם רוצים שהמדינה תתערב פחות בחיים של האזרחים. פחות רגולציה, פחות חסמים לעסקים ויותר חופש כלכלי. פייגלין מזוהה במיוחד עם הגישה הזאת, בעוד שסמוטריץ' מדגיש גם את נושאי ההתיישבות והזהות הדתית.

נועם: אבי מעוז

הבא בתור הוא אבי מעוז ומפלגת נועם, שמתמקדים בעיקר בזהות היהודית של המדינה ובמה שהילדים לומדים בבתי הספר.

מעוז רוצה לחזק את לימודי היהדות ואת ערכי המשפחה המסורתית במערכת החינוך, ומתנגד לקידום זכויות להט"ב ולתכנים שעוסקים בנטייה מינית ובזהות מגדרית בבתי הספר.

הוא גם תומך בחיזוק הנוכחות היהודית בהר הבית. מבחינתו, אחד המאבקים המרכזיים הוא על הערכים והזהות של המדינה, ולא רק על השאלה מי יישב בממשלה הבאה.

הליכוד: בנימין נתניהו

ממשיכים לביבי והליכוד. אחרי כל כך הרבה שנים בשלטון, נתניהו כבר התמודד עם מלחמות, משברים ולחצים מכל העולם ואשתו, והניסיון הזה הוא אחד הקלפים הכי חזקים שלו.

הליכוד מזוהה עם הימין המדיני והביטחוני, ונתניהו שם דגש מיוחד על האיום האיראני, על שמירת הביטחון ועל התנגדות למהלכים מדיניים שלטענתו עלולים לסכן את ישראל.

גם מבחינה כלכלית, הליכוד מזוהה באופן מסורתי עם תמיכה בשוק חופשי ובעידוד עסקים, אף שבפועל המדיניות הכלכלית של ממשלות נתניהו כללה גם התערבות ממשלתית משמעותית.

אבל מעל הכול, נתניהו בונה על הניסיון המדיני והביטחוני שלו, ומשוכנע שאין מישהו שיודע להתמודד עם האתגרים של ישראל יותר טוב ממנו.

עמך ישראל: עופר וינטר ויוסף חדאד

ממשיכים לעמך ישראל, עם שני אנשים שמגיעים מרקעים שונים לגמרי. מצד אחד עופר וינטר, תת-אלוף במילואים ומפקד חטיבת גבעתי לשעבר, ומצד שני יוסף חדאד, ערבי-ישראלי שמוכר בזכות פעילות ההסברה שלו למען ישראל.

השניים מציגים קו ביטחוני תקיף, עם דגש על מאבק בטרור, חיזוק ההרתעה והזהות הציונית.

אבל לא רק ביטחון מעסיק אותם. גם בסוגיית גיוס החרדים הם דורשים שינוי, ומדגישים את הצורך בכך שיותר אזרחים ייקחו חלק בשירות ובנטל הביטחוני.

המילואימניקים והכלכלית: יועז הנדל וירון זליכה

יועז הנדל וירון זליכה החליטו לחבר בין שני נושאים שמעסיקים כמעט כל בית בישראל: השירות בצבא והכסף שנשאר בסוף החודש.

הנדל, שר התקשורת לשעבר וקצין מילואים, שם דגש על חיזוק מעמדם של המשרתים ועל גיוס רחב יותר לצה"ל. זליכה, שכיהן בעבר כחשב הכללי במשרד האוצר, מגיע עם תוכניות כלכליות שמטרתן להוריד מחירים, להגביר תחרות ולהילחם ביוקר המחיה.

במילים אחרות, הנדל רוצה לדאוג למי שסוחב את האלונקה, וזליכה למי שמתקשה לשלם על הקניות בסופר.

ישראל ביתנו: אביגדור ליברמן

הבא בתור הוא אביגדור ליברמן וישראל ביתנו. ליברמן מזוהה עם עמדות ימניות ותקיפות בנושאי ביטחון, אבל בשנים האחרונות אחד היריבים הפוליטיים המרכזיים שלו הוא דווקא המפלגות החרדיות.

ליברמן רוצה שכולם יתגייסו לצבא, תומך בנישואים אזרחיים ובצמצום המעורבות של הממסד הדתי בחיי האזרחים. הוא גם תומך באפשרות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בהתאם לצרכים ולהחלטות מקומיות.

מבחינתו, למפלגות החרדיות צריך להיות הרבה פחות כוח בהחלטות שנוגעות לדת ומדינה. כך הוא מנסה לשלב בין עמדות ביטחוניות ימניות לבין גישה חילונית יותר בנושאים אזרחיים.

ביחד: נפתלי בנט ויאיר לפיד

נפתלי בנט ויאיר לפיד כבר מכירים היטב את העבודה המשותפת. השניים עמדו בראש ממשלת השינוי, וכעת הם חוזרים לשתף פעולה במסגרת רשימת "ביחד".

בנט מגיע מהימין הביטחוני והכלכלי, בעוד שלפיד מזוהה עם המרכז ועם גישה ליברלית יותר בנושאי דת ומדינה.

השניים מדברים על חיזוק הביטחון, גיוס רחב יותר לצה"ל, שיפור מערכת החינוך והורדת יוקר המחיה. אבל בואו, מעבר לכל ההבטחות, אחת המטרות הכי גדולות שלהם היא להחליף את נתניהו ולהקים ממשלה אחרת.

ישר!: גדי איזנקוט

ממשיכים לגדי איזנקוט ומפלגת ישר!. הרמטכ"ל לשעבר מנסה להביא את הניסיון הביטחוני שלו לפוליטיקה, ולפנות למצביעים שמחפשים אלטרנטיבה לנתניהו בלי ללכת רחוק מדי שמאלה.

איזנקוט מדגיש את הצורך בחיזוק צה"ל ובשמירה על ביטחון המדינה, לצד קידום גיוס רחב יותר ושוויוני יותר. הוא עוסק גם ביוקר המחיה, בחינוך ובצמצום הפערים בחברה הישראלית.

המפלגה מנסה למצב את עצמה במרכז המפה הפוליטית, ולמשוך גם מצביעים שמחזיקים בעמדות ימניות בנושאי ביטחון, אבל מעוניינים בהנהגה אחרת.

הדמוקרטים: יאיר גולן

זזים שמאלה ליאיר גולן ומפלגת הדמוקרטים, שנולדה מאיחוד של מפלגת העבודה ומרצ.

גולן הוא אחד הקולות החריפים ביותר נגד נתניהו והממשלה, ומרבה לתקוף את מדיניותה, במיוחד בכל מה שקשור למערכת המשפט ולאופייה הדמוקרטי של המדינה.

המפלגה תומכת בקידום הסדר מדיני עם הפלסטינים, בחיזוק זכויות האזרח, בשוויון זכויות ללהט"ב ובהפרדה רחבה יותר בין דת למדינה.

מבחינת גולן, המאבק הוא לא רק על החלפת הממשלה, אלא גם על הדרך שבה ישראל צריכה להיראות ולהתנהל.

המפלגות הערביות: הרשימה המשותפת ורע"ם

מגיעים למפלגות הערביות, וכאן חשוב להבין שלא כולן מציעות בדיוק את אותו הדבר.

חד"ש, תע"ל ובל"ד מתמודדות במסגרת הרשימה המשותפת, בעוד שרע"ם, בראשות מנסור עבאס, מתמודדת בנפרד.

הרשימה המשותפת מדגישה את המאבק לשוויון זכויות לציבור הערבי, את ההתנגדות לשליטה הישראלית בשטחים ואת התמיכה בהקמת מדינה פלסטינית. לצד הנושא המדיני, היא עוסקת גם בפשיעה בחברה הערבית, בתקציבים ובמאבק באפליה.

רע"ם, לעומתה, שמה דגש מיוחד על הבעיות היומיומיות של האזרחים הערבים: האלימות והפשיעה, מצוקת הדיור, התכנון והבנייה והתקציבים לרשויות המקומיות.

גם רע"ם תומכת בפתרון מדיני לסכסוך, אבל היא מבליטה יותר את הנושאים האזרחיים ואת השאלה איך אפשר לשפר בפועל את החיים ביישובים הערביים.

ש"ס ויהדות התורה: המפלגות החרדיות

ונשארו המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, שהן כבר קטגוריה בפני עצמה.

שתיהן רוצות לשמור על עולם התורה, להבטיח תקציבים לישיבות ולמוסדות החינוך החרדיים ולהגן על האפשרות של תלמידי ישיבות להמשיך ללמוד במקום להתגייס לצה"ל.

אבל יש גם הבדלים ביניהן. ש"ס, בראשות אריה דרעי, פונה בעיקר לציבור החרדי הספרדי, ובמשך השנים משכה גם מצביעים מסורתיים. לצד הנושאים הדתיים, היא מדגישה גם סיוע למשפחות במצוקה ונושאים חברתיים.

יהדות התורה מייצגת בעיקר את הציבור החרדי האשכנזי, ומתמקדת בשמירה על מוסדות החינוך החרדיים, על תקציבי הישיבות ועל אורח החיים של הציבור שהיא מייצגת.

למרות ששתיהן מזוהות עם הגוש של נתניהו, הנושאים שמעסיקים אותן לא תמיד מתחלקים לפי ימין ושמאל. מבחינתן, השמירה על עולם התורה ועל האינטרסים של הציבור החרדי נמצאת בראש סדר העדיפויות.

אז למי מצביעים?

בסופו של דבר, הבחירות הן הרבה יותר מהשאלה מי בעד נתניהו ומי נגדו. יש מפלגות שמדגישות את הביטחון, אחרות את יוקר המחיה, יש מי שנלחמות על גיוס חרדים, ויש מי שמתמקדות בדת ומדינה, בהתיישבות או בהסדר מדיני עם הפלסטינים.

ולפני שבוחרים, שווה להסתכל לא רק על הסיסמאות ועל הסרטונים ברשת, אלא גם על מה שכל מפלגה באמת מציעה, מי האנשים שעומדים מאחוריה ומה היא עשתה עד היום.

כי בסוף, גם אם זו הפעם הראשונה שלכם בקלפי, הקול שלכם שווה בדיוק כמו של כל אחד אחר.