זה לא מכתב פרידה חס וחלילה כי האדם שעליו אני כותב, המוזיקאי יונתן רזאל, חי וקיים למרות שמצבו היה הבוקר קשה וכעת יציב והוא זקוק לרחמי שמיים ותפילות מרובות כדי לחזור למצב הקודם ולחזור להלחין ולשיר.
אבל כשאתה שומע בבוקר שמישהו שאתה מכיר ואוהב את מה שהוא עושה וגם נפגשתם בעבר יותר מפעם אחת מאושפז בבית החולים בסכנת חיים אתה מתקשה להמשיך את שגרת יומך כרגיל, למרות הקלישאה הידועה שכתבו עליה ספרים ושירים "החיים חייבים להימשך".
זה קשה עוד יותר לאדם שבמקום לשמוע משהו בפעם הראשונה כמו כולם צריך גם להעביר את המידע הלאה למקורות נוספים ולהיות נושא בשורה רעה לגבי אדם שאינו עוד שם אחד מרבים אלא אדם מוכר אהוב ומוכשר שלא רק הקוראים מכירים אלא גם הכותב עצמו והוא חייב להיות מקצועי ולהעביר את הידיעה לאחרים בלי להתייחס לממד האישי.
רק לפני ראש השנה בשנה הנוכחית זכיתי לשמוע את יונתן מנגן על פסנתר ושר לפדוי השבי אליה כהן באירוע לראשי קהילות וגבאים בעירית ירושלים. הוא נראה כל כך מאושר כששר ומי ידע אז מה שאנחנו יודעים היום?.
אשפוזו של המוזיקאי המנצח והזמר יונתן רזאל לטיפול לבבי שבעקבותיו עבר אירוע מוחי, אינו רק רק מכה קשה וכואבת למשפחתו הפרטית והמורחבת אלא גם לכל אוהבי המוזיקה היהודית המכירים את סיפורו ויצירתו.
רבים מהם התקשו לעצור את דמעותיהם כששמעו שמי ששר בעבר "קטונתי" סובל כעת מבעיה רפואית גדולה וכל מה שאפשר וצריך לעשות עבורו זה להתפלל לצעוק אל השם ולבקש נס רפואי קטן שיוציא את אחינו יהונתן מאפילה לאורה, ושימשיך להעשיר את עולם המוזיקה במנגינות עם נשמה.
אסיים את המחשבות הכתובות במילים שרזאל עצמו הלחין ורבים שרים בתודה עד היום: “כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי..”
ויהי רצון שמה ששר לאחרים כן יהיה לו.
משפחת רזאל עדכנה מבית החולים שערי צדק: מצבו של יונתן יציב ואנו מודים על התפילות הרבות להחלמתו ומבקשים להמשיך להתפלל לרפואתו. שמו לתפילה יונתן עדי בן חיה רחל.
תגובות