מבזקים
סרוגים

אור לגויים- הצגה חדשה

על ביוקרטיה, טפסים, זהות, ומערכת יחסים בין בן לאימו. מצחיק עד דמעות, שנון ואיכותי.

קובי פינקלר
י"ז אייר התשפ"ו
אור לגויים- הצגה חדשה
אור לגויים- בית לסין צילום: כפיר בולוטין

כשאבי קושניר, נכנס לבמה ומתחיל לסדר את מזוודתו לקראת נסיעה לחו"ל, מיד נשמע פרץ מחיאות כפיים באולם. שחקן ששוב נושא על כתפיו הצגה מלאה.

אבל זה לא רק המשחק המצויין שלו. זו הכתיבה השנונה והחדה של דניאל לפין ("ארבע אימהות", "בין קודש לחולון", "זהו זה") והשילוב עם כל צוות השחקנים. וזה הדבר המיוחד שעושה תיאטרון בית לסין. לשים יחד בקאסט אחד 6 שחקנים כשחלקם משחק מספר תפקידים ויחד הם יוצרים יצירה נפלאה, מצחיקה עד מאד (90 דקות שלא מפסיקים לצחוק).

 כל השישה יוצרים מחזה מושלם. אבי קושניר, אפרת ארנון, רדה קנטרוביץ', תום זידנר, לנא סברא ויעלי רוזנבליט.

אור לגויים

 הקומדיה המצויינת "אור לגויים", (כשתגיעו להצגה תבינו את משמעות השם הגאוני שנבחר להצגה)כולה סיפור על אובדן זהות.

לאחר פטירתה בשיבה טובה של אמו, מתברר לאור אאוסלנדר (אבי קושניר) מורה לספרות במקצועו , שאימו לא היתה יהודיה.

מה שמתפרש בתחילה כטעות בירוקרטית, הופך עד מהרה לעובדה שמערערת את יסודות משפחתו וחייו. האם מסתתר איזה סוד כמוס בעברה של אמו, או שבכלל מדובר כאן בטעות? אור יוצא למסע מוטרף, שמתחיל בפקיד של רבנות ומגיע לשיאו בסיאנס עם רוחה של אמו, כדי לגבש לעצמו את זהותו האמיתית.

 ובמשפט אחד- משבר הזהות הכי לא צפוי בחייו של מי שמעולם לא פקפק בזהותו.

 סיפורה של ביוקרטיה 

 סיפורה של ביוקרטיה בארץ מלווה אותנו עוד מימיו של אפרים קישון הגדול.

אבישי מילשטיין דרמטולוג התיאטרון מספר ומסביר על הרעיון :"בירוקרטיה, אותה מערכת מסורבלת של טפסים, תקנות, ועדות ואישורים, נתפסת לעיתים קרובות כעולם אבסורדי הפועל על פי היגיון פנימי שאינו בהכרח מובן למשתמשים בו. שני יוצרים בולטים בתרבות הישראלית – אפרים קישון וחנוך לוין – הציבו את הבירוקרטיה במרכז יצירותיהם, כל אחד מזווית אחרת: קישון בעין סאטירית חמימה אך חדה, ולוין במבט תיאטרלי נוקב ואכזרי".

 תעלת בלאומילך

והוא נותן דוגמא הכי ישראלית שיש "אפרים קישון, מגדולי הסאטיריקנים בישראל, היטיב לחשוף את האבסורד שבמערכת הבירוקרטית הישראלית של שנות ה 50.

כמו בסרט "תעלת בלאומילך" שבו תימהוני נמלט מבית חולים לחולי נפש מתחזה לעובד ציבור ומתחיל לחפור תעלה ברחוב ראשי בתל אביב – ואיש אינו שואל שאלות".

 ואכן זהו בדיוק מוטיב ההצגה. כל משפט מצחיק. איך והיכן יושבים שבעה? ביטויים שיכולים להתפרש בשני אופנים וכולם מבינים שעובדים עליהם וצוחקים מזה. כזה עם אנחנו. ההזדהות מלאה ואכן עשו כאן עבודת תחקיר מצויינת אפילו עם פקיד הרבנות והאוזניה. 

לא הבנתם? לכו לצפות ותיהנו.

הצגה חדשה תיאטרון בית לסין אבי קושניר

גלו עוד כתבות

החליקו לגלות עוד

סיימתם! אין עוד כתבות להצגה