בקשה לתביעה ייצוגית בסך 300 מיליון שקלים הוגשה נגד יצרנית הרכב BYD והיבואנית "שלמה מוטורס". בלב התביעה: טענות לאיסוף מידע ביומטרי ורגיש על עשרות אלפי ישראלים והעברתו לשלטונות בסין ללא הסכמה כדין.
איסוף מידע חודרני: מביומטריה ועד נתוני קטינים
על פי הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, רכבי BYD פועלים כמערכות איסוף מידע מתקדמות האוספות מידע אישי בעל רגישות מיוחדת. בין הנתונים שנאספים לכאורה מהנהגים ומהנוסעים: נתוני מיקום מדויקים, הקלטות קוליות, מידע ממערכות הבלוטות' והוויי-פיי ונתוני נהיגה. חמור מכך, נטען כי הרכב אוסף מידע ביומטרי הכולל תמונות ממצלמות הרכב, ניתוח נשימות ותנועות גוף. התביעה מדגישה כי הפגיעה קשה במיוחד בכל הנוגע לקטינים הנוסעים ברכב, שמידע רב אודותם נאסף ומעובד ללא יכולת חוקית מצדם לתת הסכמה לפגיעה כזו בפרטיותם.
הקשר הסיני: הסתרה מכוונת מהצרכן הישראלי?
אחת הטענות המרכזיות בבקשה נוגעת ליעד אליו מועבר המידע. לפי התביעה, המידע האישי והרגיש שנאסף מועבר לצדדים שלישיים מחוץ לישראל, ובעיקר לשרתים בסין ולגופי השלטון שם. המבקשים טוענים כי BYD מבצעת הסתרה מכוונת של עובדה זו; בעוד שבאירופה החברה נותנת גילוי נאות על העברת מידע לסין, במדיניות הפרטיות בישראל אין לכך כל זכר. מחקר טכנולוגי שצורף לבקשה מחזק טענות אלו ומצא כי המידע האישי מועבר באופן שוטף לשרתים סיניים וכי המערכות אינן מוגנות בהצפנה אפקטיבית.
הסכמה כפויה וליקויי אבטחה
המבקשים, המיוצגים על ידי משרדי עורכי הדין 'דנוך ושות' ו'פרל כהן', טוענים כי מנגנון ה"הסכמה" של המשתמשים אינו חוקי. לטענתם, בעת רכישת הרכב לא נמסרת הודעה כנדרש בחוק הגנת הפרטיות, ומדיניות הפרטיות מוצגת לנהג רק לאחר השלמת העסקה, בעת הנעת המכונית לראשונה. במצב זה נוצרת "הסכמה כפויה", שכן סירוב למדיניות מגביל פונקציות מרכזיות ברכב שהיוו עילה לרכישתו מלכתחילה. עוד נמצא כי גם לאחר איפוס מלא להגדרות היצרן, מערכות איסוף המידע ממשיכות לפעול ללא צורך בהסכמה מחודשת.
החשש הביטחוני: בסיסי צה"ל נסגרים לרכבים סיניים
התביעה ממקמת את המקרה בהקשר של חששות ביטחוניים רחבים יותר בישראל ובעולם. הבקשה מזכירה כי מערכת הביטחון הישראלית כבר נקטה צעדים משמעותיים, כולל החלטה מחודש אוגוסט 2025 לאסור כניסת רכבים סיניים לכל בסיסי צה"ל מחשש לדליפת מידע. צעדים דומים ננקטו במדינות כמו ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה, שם הוגדרו הרכבים המחוברים כ"מכשירי מעקב מתוחכמים". היקף התביעה, הנאמד ב-300 מיליון שקלים, משקף את הפגיעה הנטענת בלמעלה מ-50 אלף בעלי רכבי BYD בישראל
תגובות