אחרי עשרות שנים שבהן התרגל העולם ליפן של ריביות אפסיות ואף שליליות, הבנק המרכזי היפני מתקרב לצעד נוסף בדרך החוצה מעידן הכסף הזול. לפי הערכות שפורסמו ברויטרס, הבנק צפוי להעלות בתום ישיבתו ביום שישי את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, מ-1% ל-1.25%. אם המהלך יתממש, הריבית ביפן תגיע לרמתה הגבוהה ביותר זה 31 שנה.
הסיבה המרכזית היא החשש כי לחצי המחירים במשק היפני אינם נרגעים. העלייה במחירי הנפט, התייקרות היבוא והחולשה היחסית של הין מגבירים את עלויות הייצור והמחיה. נגיד הבנק המרכזי, קזואו אואדה, אמר לאחרונה כי האינפלציה הבסיסית כבר נמצאת קרוב מאוד ליעד של 2%, וכי על הבנק לשים לב במיוחד לסיכון שהמחירים ימשיכו לעלות מעבר לרצוי.
המהלך הצפוי הוא חלק משינוי היסטורי במדיניות הכלכלית של יפן. במשך שנים ניסה הבנק המרכזי דווקא לעודד אינפלציה וצמיחה באמצעות ריביות נמוכות במיוחד ותוכניות רכישת אג"ח. בשנת 2024 החל הבנק לסגת ממדיניות התמריצים החריגה, ומאז העלה את הריבית במספר שלבים. ביוני האחרון היא הועלתה ל-1%, רמה שבה היא נמצאת כיום.
אלא שהשאלה שמעסיקה כעת את המשקיעים אינה רק האם תתרחש העלאה נוספת, אלא מה יקרה אחריה. בסקר כלכלנים של רויטרס הוערך כי הריבית תעלה ל-1.25% בספטמבר, ל-1.5% עד סוף מרץ 2027 ול-1.75% במהלך הרבעון השני של 2027. בתוך הבנק המרכזי עצמו יש גורמים שסבורים כי קיימת אפשרות למספר העלאות נוספות לפני שהריבית תגיע לרמה הנחשבת "ניטרלית", כלומר כזו שאינה מעודדת את הכלכלה אך גם אינה בולמת אותה.
הבנק מעריך כי טווח הריבית הניטרלית הנומינלית ביפן עשוי לנוע בין 1.1% ל-2.5%. משמעות הדבר היא שהעלאה ל-1.25% תכניס לראשונה את הריבית לתוך הטווח הזה ותעורר שאלות חדשות לגבי נקודת העצירה של הבנק. חבר מועצת הבנק נאוקי טמורה, הנחשב לתומך במדיניות מוניטרית הדוקה יותר, העריך בעבר כי הריבית הניטרלית עשויה להיות באזור 2%.
האתגר של אואדה יהיה בעיקר במסר שימסור לאחר ההחלטה. אמירה תקיפה מדי לגבי העלאות נוספות עלולה להזניק את תשואות האג"ח ולהחריף את הלחץ בשוק החוב היפני. מנגד, מסר זהיר מדי עלול להביא להיחלשות מחודשת של הין, לייקר עוד יותר את היבוא ולהוסיף לחץ אינפלציוני.
הסביבה הכלכלית העולמית מוסיפה ללחץ. מחירי האנרגיה הגבוהים מאלצים בנקים מרכזיים גדולים להתמודד מחדש עם סכנת האינפלציה, וביפן ההשפעה רגישה במיוחד בשל תלותה הרבה ביבוא אנרגיה. נתונים שפורסמו השבוע הראו כי היבוא היפני באוגוסט זינק ב-28% לעומת השנה הקודמת, בין היתר בשל התייקרות הנפט.
לכן החלטת הריבית ביום שישי עשויה להיות הרבה יותר מעוד העלאה של רבע אחוז. היא עשויה לסמן עד כמה רחוק מוכנה יפן להתרחק ממדיניות הריבית האפסית שאפיינה אותה במשך עשרות שנים, ולהפוך את הריבית הגבוהה ביותר זה דור לנקודת פתיחה אפשרית לפרק חדש בכלכלה השלישית בגודלה באסיה.
ומה מבחינת ישראל? ההשפעה הישירה של העלאת הריבית ביפן עלינו צפויה להיות מוגבלת, אך ההשלכות העקיפות עשויות להיות מורגשות דרך השווקים הגלובליים. במשך שנים שימשה יפן מקור למימון זול במיוחד, ומשקיעים ברחבי העולם ניצלו את הריבית הנמוכה כדי ללוות ין ולהשקיע במניות, אג"ח ומטבעות בשווקים אחרים. עלייה בריבית והתחזקות אפשרית של הין עלולות להביא לצמצום עסקאות כאלה וללחץ על שוקי ההון בעולם, מצב שעשוי להשפיע גם על הבורסה בתל אביב ועל השקל.
בנוסף, ין חזק יותר עלול לייקר יבוא מיפן, ובהם כלי רכב, ציוד ומוצרים תעשייתיים. עם זאת, כל עוד העלאת הריבית אינה גורמת לזעזוע רחב בשווקים, ההשפעה על המשק הישראלי צפויה להישאר בעיקר עקיפה ומוגבלת.
