רשות המסים פרסמה את נתוני הגבייה העדכניים לרבעון הראשון של שנת 2026: סך ההיטלים שנגבו עד ה-31 במרץ 2026 בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע הסתכם ב-9.3 מיליארד שקל.
מתוך סכום זה, 7.3 מיליארד שקל הם היטלים חלוטים, כלומר סופיים ומוכרים לכל דבר.
מה ההבדל בין היטל חלוט להיטל שאינו חלוט
ההפרש של כ-2 מיליארד שקל בין הסכום הכולל לסכום החלוט מייצג היטלים שטרם הפכו סופיים. מדובר בתשלומים שנגבו במהלך שנת המס כמקדמות שוטפות או כניכוי במקור, ועדיין אינם נחשבים לחלוטים.
לאחר תום שנת המס, בעלי הזכויות מגישים דוח שנתי ובו מחושב ההיטל הסופי. בהתאם לאותו חישוב, כולו או חלקו של ההיטל שנגבה מראש הופך לחלוט. לעומת זאת, היטלים חלוטים הם אלו שנגבו על פי דוחות שנתיים שהוגשו בפועל, או בעקבות שומה סופית שקבעה הרשות.
מסלול הכסף מהגבייה ועד הקרן
כספי ההיטלים, חלוטים ושאינם חלוטים כאחד, מועברים מדי רבעון על ידי רשות המסים לחשב הכללי במשרד האוצר. החשב הכללי מנהל את ההיטלים שטרם הפכו חלוטים בקרן ביניים ייעודית, עד להבשלתם הסופית.
ברגע שההיטלים הופכים חלוטים, מעביר החשב הכללי אותם אחת לרבעון לקרן לאזרחי ישראל, ובצירוף רווחי ההשקעות שנצברו בינתיים, או בניכוי הפסדים אם היו כאלה. הסכומים מומרים למטבע חוץ לפני ההעברה, כחלק מניהול מוניטרי אחראי של הנכסים לטווח ארוך.
מדוע נגבים היטלים ממשאבי טבע
משאבי הטבע, כגז הטבעי והנפט, הם נכסים הנמצאים מתחת לאדמה ומתחת למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, ולפיכך שייכים לציבור כולו ולא רק לבעלי זכויות הקידוח. ההיטל נועד להבטיח שהאזרח הישראלי ייהנה מחלקו ברווחים הנובעים ממכירת אותם משאבים ציבוריים, ולא רק החברות המפיקות אותם.
ההיטלים נגבים מכוח חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, והכספים המתקבלים מנוהלים לפי הוראות חוק קרן לאזרחי ישראל. מטרת הקרן היא לנהל את הכנסות המדינה ממשאבי הטבע בראייה כלכלית ארוכת טווח, תוך השאת תשואה ושמירה על קיום הקרן לדורות הבאים.
מסים נוספים מעבר להיטל
חשוב להדגיש כי ההיטל על רווחי יתר אינו התשלום היחיד שמשלמים בעלי זכויות הנפט והגז לקופה הציבורית. בנוסף להיטל המיועד לקרן לאזרחי ישראל, משלמים אותם גורמים גם מס הכנסה רגיל על פעילותם העסקית, וכן תמלוגים למדינה, שניהם נכנסים לתקציב המדינה השוטף ומשמשים למימון שירותים ציבוריים שוטפים.
תגובות