לקראת שבת הגדול, השבת שלפני חג הפסח, עולה בכל שנה מחדש השאלה: לכן מדוע דווקא שבת זו נקראת "גדולה"? הרב חגי לונדין מציע הסבר שמחזיר אותנו לרגעים שלפני יציאת מצרים, רגעים של אומץ יוצא דופן מצד עם ישראל.

"לקחו את השה (האלוהים של מצרים) - בלי פחד"

"אחת הסיבות שאנו מציינים את 'שבת הגדול' כשבת 'גדולה' היא כזכר לנס שהתרחש לבני ישראל בשבת שלפני היציאה ממצרים" מסביר הרב לונדין "באותה שבת עם ישראל לקח את השה, בעלי החיים שהמצרים תפסו כאלוקות, והכינו אותו לשחיטה".

הרב מוסיף כי לצד המעשה של עם ישראל, התרחש גם תהליך מפתיע גם אצל המצרים.

"האומץ של ישראל חלחל למצרים"

"חז"ל מוסיפים שהיה נס נוסף" הרב אומר "הבכורות המצרים, שראו את היהודים לוקחים את השה, הבינו מה עומד להתרחש והתמרדו כנגד פרעה בניסיון למנוע את האסון. האומץ של עם ישראל חלחל גם לעם המצרי. זה לא עזר להם אבל הם לפחות ניסו, וגם זה סוג של נס 'גדול' ".

הרב מוסיף שלא מדובר רק בסיפור היסטורי, אלא בדפוס שחוזר גם בימינו אנו.

"רק תחשבו איפה היינו לפני שלש שנים שעם ישראל פחד להעיף אוהל אחד של החיזבאללה, שרעדנו מפחד מחמאס ומאיראן - ואיפה אנחנו עכשיו?"

"אומץ הוא תכונה מדבקת" מסיים הרב לונדין "כאשר עם ישראל מגלה אומץ העולם כולו מקבל השראה לצאת לחירות".

משבת הגדול למציאות של היום

אם בעבר עם ישראל עמד מול מעצמה כמו מצרים ונדרש לאומץ יוצא דופן, הרי שגם היום מתחדדת תחושת השינוי. מהיסוס ופחד, למעבר ליוזמה ולפעולה.

התחושה הזו, של שינוי תודעתי, שכאשר ישראל פועלת בנחישות, הדבר מקרין החוצה ומשפיע על הסביבה כולה, פתאום האמריקאים לא חוששים ותוקפים בעוצמה.

ייתכן שזהו עומק המשמעות של "שבת הגדול": לא רק זכר לנס, אלא תזכורת לכך שלעיתים, הרגע שבו עם ישראל בוחר לפעול באומץ, הוא הרגע שבו המציאות כולה מתחילה להשתנות.

שבת שלום!