המומחה קובע: הבחירות כבר הוכרעו; זה ראש הממשלה הבא

נקודת המפנה: מבצע "עם כלביא"

לפי הניתוח של ד"ר לזר, נקודת ההיפוך התרחשה ביוני 2025, עם מבצע "עם כלביא". עד לאותה נקודה, האופוזיציה נהנתה מיתרון משמעותי של 64 מנדטים בממוצע. מאז, המגמה התהפכה: הליכוד חזרה להוביל, והאופוזיציה צנחה לממוצע של 60 מנדטים.

מתחילת שנת 2026 המצב החמיר עוד יותר: הממוצע של גוש מתנגדי נתניהו (ללא המפלגות הערביות) עומד על 59 מנדטים בלבד. ב-38 סקרים שנערכו מאז יוני האחרון, רק פעם אחת הצליחה האופוזיציה לגרד את רף 61 המנדטים.

יש עתיד: ממפתח לניצחון לנטל על הגוש?

בעוד שלפיד טוען כי "יש עתיד היא המפתח לניצחון", הנתונים שמרכז ד"ר לזר מראים תמונה הפוכה. מפלגת השלטון לשעבר מדשדשת עם ממוצע של 8.2 מנדטים בלבד, בזמן שמפלגות אחרות בגוש, כמו "ישר!" של גדי איזנקוט, נמצאות במגמת עלייה.

חמור מכך, הניתוח מגלה כי חיבורים פוליטיים הכוללים את יש עתיד דווקא פוגעים בגוש: "ברוב החיבורים שבהם נכללה יש עתיד, השורה התחתונה הראתה פגיעה במספר הכולל של המנדטים בגוש, בשל זליגה של מצביעים לעמדת המתנה".

הבעיה הפרסונלית: לפיד משתרך מאחור

אחד ההסברים המרכזיים לחולשת הגוש הוא שאלת המנהיגות. בעוד שגוש נתניהו מאוחד סביב מנהיג אחד באופן מוחלט (בין 93% ל-98% תמיכה בתוך הגוש), מצביעי האופוזיציה מפולגים.

במבחן ההתאמה לראשות הממשלה מול נתניהו, לפיד מקבל רק 50% תמיכה בקרב מצביעי הגוש שלו, הרחק מאחורי נפתלי בנט (69%) וגדי איזנקוט (66%).

בשורה התחתונה, הניתוח של ד"ר לזר קובע כי חוסר ההסכמה על זהות המנהיג, לצד העובדה שראשי המפלגות "סנדלו" את עצמם בכל הנוגע להישענות על המפלגות הערביות, הופכים את הניצחון של האופוזיציה בבחירות הקרובות למשימה כמעט בלתי אפשרית.