בצה"ל החלו הבוקר (חמישי) בסיכום מקיף של פעילות מפקדת השו"ן, השבויים והנעדרים, שפעלה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ונשאה באחריות לריכוז המאמץ הלאומי להשבת החטופים והנעדרים מרצועת עזה. גורמים בצבא מתארים את הימים הראשונים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר כתקופה של אי ודאות חריפה, עם הערכות ראשוניות שדיברו על אלפי נעדרים, חלקם מנותקי קשר, חלקם חטופים וחלקם הרוגים שטרם זוהו.
על פי הנתונים בצה"ל, ב-7 באוקטובר הוערכה תמונת המצב הראשונית בכ-3,100 נעדרים וחטופים. כעבור כשבועיים, לאחר עיבוד וניתוח נתונים, ירד המספר לכ-300. רק בסוף דצמבר 2024, יותר משנה לאחר תחילת הלחימה, גובשה תמונת מצב סופית ולפיה 251 בני אדם נחטפו ב-7 באוקטובר, לצד ארבעה נוספים שהוחזקו בשבי ברצועת עזה עוד לפני פרוץ המלחמה.
צילום: ויתור על מעבר רפיח הוא הפקרת ביטחון המדינהגורם צבאי אמר הבוקר כי בשלבים הראשונים שררו אי ודאויות רבות, הן במפקדת השו"ן והן באמ"ן, וכי גם בתוך מערכת הביטחון לא הייתה ודאות שניתן יהיה להשיב את כלל החטופים. לדבריו, המורכבות נבעה מהיקף האירוע, מהכאוס הראשוני, מהיעדר מידע אמין ומהצורך להצליב מקורות מודיעיניים רבים לאורך זמן.
מפקדת השו״ן הוקמה כבר ב-7 באוקטובר כמפקדה משימתית בהובלת מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, במטרה לתת מענה כולל לסוגיית השבויים והנעדרים. המפקדה אוישה באנשי קבע שהוסטו מתפקידיהם, לצד משרתי מילואים ויועצים, ובשילוב כוח אדם ממערכי אמ"ן, יחידות צה"ל וגופי מערכת הביטחון. ייעודה היה ללוות את כלל שלבי הלחימה והתמרון, להתמקד בהגנה על החטופים, בבירור גורלם ובהשבתם.
מאז תחילת המלחמה שירתו במפקדה כ-2,100 משרתי מילואים, מהם כ-1,300 ממערך המבצעים המיוחדים וכ־800 נוספים מיותר מ־50 יחידות שונות, בהן חטיבת המחקר ויחידה 8200. כ-60 אחוזים מסד"כ המפקדה הורכב ממשרתי מילואים.
בצה"ל מציינים כי במסגרת פעילות המפקדה הושבו 168 חטופים חיים ו87 חטופים חללים. במהלך המלחמה חולצו 59 חטופים חיים וחללים במסגרת מבצעים מיוחדים. עשרות פעולות חילוץ בוצעו לאורך הלחימה, בהשתתפות אלפי חיילים וחיילות, לצד פעילות משולבת של המוסד והשב"כ.
לכל משפחת חטוף הוצמד קצין שו"ן בכיר ייעודי, אשר קיים קשר רציף עם המשפחות לאורך המלחמה, העביר עדכונים וניסה לייצר ודאות מרבית באשר למצב יקיריהם, בכפוף לשיקולי ביטחון מקורות, ביטחון החטופים וצנעת הפרט.
המפקדה עסקה גם בהשבת החטופים שהוחזקו בשבי עוד לפני ה־7 באוקטובר, בהם אורון שאול והדר גולדין ז"ל, אברה מנגיסטו והישאם א־סייד. בצה"ל מציינים כי הפגיעה המשמעותית בחמאס במהלך הלחימה יצרה תנאים שאפשרו את השבת כלל החטופים, הן באמצעות מבצעים מיוחדים והן במסגרת עסקאות.
הפעילות חולקה לשלוש תקופות מרכזיות. מה-7 באוקטובר ועד מבצע "דלתות שמיים" בנובמבר 2023, התמקד המאמץ בבניית תמונת מצב ראשונית ובפיתוח מנגנוני עבודה, במקביל לתחילת התמרון הקרקעי. בתקופה זו חולצו ושוחררו חמישה חטופים, ובהמשך, במסגרת מבצע "דלתות שמיים", שוחררו 105 חטופים חיים.
בין "דלתות שמיים" למבצע "כנפי דרור" במרץ 2025, חולצו 47 חטופים וחללים במסגרת מבצעים מיוחדים, במקביל לפעילות צה"ל ברצועת עזה, לרבות פשיטות בבתי החולים שיפא ונאצר ותחילת התמרון ברפיח, חאן יונס וג'באליה. בתקופה זו הורחבה פעילות המפקדה והיא עברה לפעול מבסיס נפרד.
מהשלב של "כנפי דרור" ועד מבצע "שבים לגבולם" בינואר 2026, שוחרר החטוף עידן אלכסנדר וחולצו עשרה חטופים חללים נוספים. במסגרת מבצע "שבים לגבולם" שוחררו 47 מתוך 48 החטופים שנותרו בשבי, מהם 20 חיים ו-27 חללים.
בשלב האחרון, עד מבצע "לב אמיץ", חולצה גופתו של רס"ר רן גואילי ז"ל במבצע מורכב. בצה"ל אומרים כי היו מספר ידיעות מודיעיניות באשר למיקום הגופה, אך רק בימים האחרונים התקבל מידע מדויק יותר, בין היתר ממחבל של הג׳יהאד האסלאמי שנחקר בידי השב"כ. בצבא מדגישים כי אין מדובר במחבל שחטף את גואילי על גבי אופנוע בתחילת המלחמה.
המאמץ לאיתור מקום קבורתו של גואילי נמשך למעלה משנתיים והוגדר כאחד מצירי המודיעין המרכזיים של אמ"ן. העבודה המודיעינית אפשרה לצמצם את אזור החיפוש מאלפי קברים למאות. יותר מ-20 רופאי שיניים השתתפו במאמץ הזיהוי, שבמסגרתו נסרקו כ-250 גופות במשך למעלה מ-24 שעות עד לזיהויו הסופי.
גורם צבאי מסר כי 38 חטופים נהרגו בשבי מאז ה-8 באוקטובר בנסיבות שונות. לדבריו, חרף הקשיים והמחיר הכבד, בצה"ל מקווים כי מהנקודה הנוכחית ניתן יהיה להמשיך ולהתקדם, הן בהפקת לקחים והן בהיערכות להשלמת משימות דומות בזירות נוספות.
בצה"ל מציינים כי מפקדת השו"ן מסכמת עשייה רחבת היקף של אלפי משרתי קבע ומילואים. בראש המפקדה עמד אלוף במיל' ניצן אלון. לצד ההיבטים המבצעיים, מדגישים בצבא כי לאורך הפעילות ניתן דגש גם למענה בתחום בריאות הנפש, בשל החשיפה המתמשכת לתכנים קשים והעומס הרגשי הכבד על המשרתים.
תגובות