היום (שלישי) מציינים ברחבי העולם את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שנקבע ביום שחרורו של מחנה המוות וההשמדה אושוויץ.

ב-27 בינואר 1945 נפתחו שעריו של מחנה ההשמדה והמוות – אושוויץ בירקנאו. לאחר קרבות עזים, הגיעו חיילי הצבא האדום אל המחנה הגדול והקטלני ביותר שהקימו הנאצים, מפעל השמדה מתועש שבו נרצחו למעלה מ-1.1 מיליון בני אדם, רובם יהודים. 

פחות מוכר הוא סיפורם של הלוחמים היהודים שהיו בין הכוחות המשחררים. חיילים וקצינים, שלחמו במסגרת הצבא האדום, עברו קרבות קשים בחזית המזרחית והגיעו לשערי אושוויץ לא רק כחיילים מנצחים, אלא כבני העם שנרצח שם. ביום זה בוחר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה ע״ש הנשיא חיים הרצוג להאיר את סיפורם של שלושה לוחמים יהודים, המונצחים במוזיאון, שהיו בין הראשונים שהגיעו לשערי מחנה ההשמדה והיו חלק משמעותי בשחרורו.

פודפוקובניק (סא"ל) סמיון לבוביץ ביזפרוזבני, מפקד רגימנט הרובאים 472. הגיע ב-26 בינואר 1945 בשעה 16:00 לפאתיה הצפון–מזרחיים של העיר אושוויינצ'ים. הכוח שבפיקודו נותר ללא תחמושת, ונערך להגנה. כשעה לאחר מכן פתחו הכוחות הגרמנים במתקפת נגד. במהלך הקרב נפגע הטנק של ביזפרוזבני מפגז והוא נהרג במקום. לוחמיו המשיכו להילחם, עצרו את ההתקפה, ובבוקר ה-27 בינואר כבשו את העיר והדרך לשערי המחנה נפתחה.

מאיור (רס״ן) אנטולי פבלוביץ שפירו, מפקד גדוד 322, לחם בדרום רוסיה ובצפון הקווקז, השתתף בקרבות לשחרור העיר רוסטוב ובקרב קורסק. במהלך הקרבות נפצע מספר פעמים, והתקדם לפיקוד על גדוד החוד של הדיוויזיה. בינואר 1945 היה גדודו יחידת החוד של האגודה במסגרת ההתקפה רבתית של הצבא האדום בפולין מבצע ויסלה–אודר. ב-27 בינואר הגיע שפירו בראש חייליו אל שערי אושוויץ, פתח אותם ושחרר את האסירים שנותרו בחיים.

בין המשחררים היה גם קפיטן (סרן) מויסיי מלכיס, שהיה בין הלוחמים הראשונים שהגיעו לשערי המחנה. לאחר המלחמה עלה לישראל, התיישב בחדרה וחי בה עד לפטירתו בשנת 2016. עדות חיה לקשר הישיר בין שחרור אושוויץ להקמת החיים היהודיים מחדש בארץ ישראל.

אסף אפרתי, סמנכ"ל מידע והדרכה מוזיאון הלוחם היהודי ע"ש הנשיא חיים הרצוג: "באותו יום בינואר 1945 התרחש בשערי הגיהינום של אושוויץ מפגש שטלטל את דפי ההיסטוריה: המפגש בין החייל היהודי לבין שורד השואה. שני צדדים של אותו מטבע, בסיפורו של עם אחד. ביום השואה הבינלאומי, חובתנו המוסרית היא להשלים את התמונה, לצד זיכרון הקורבנות, להעלות על נס גם את גבורתם של כמיליון וחצי לוחמים יהודים שלחמו בנאצים ותרמו תרומה מכרעת להצלת העולם מידי הנאצים ועוזריהם".