בכל שנה, ב-27 בינואר, העולם עוצר כדי לציין את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. אך כפי שלמדנו בשנים האחרונות, הזיכרון אינו רק עניין של עבר, אלא זירה של מאבק על האמת ההיסטורית. לעיתים, משפט אחד שנאמר בשידור חי מול מיליוני צופים, מצליח לעורר סערה דיפלומטית שחושפת פצעים פתוחים שטרם הגלידו.
זוכרים את נועה קירל באירוויזיון 2023? כשקיבלה 12 נקודות מפולין, היא בחרה להזכיר כי עבורה זהו ניצחון אישי ומשפחתי, שכן שם נרצחה משפחתה. התגובה הפולנית לא איחרה לבוא, והיא הייתה מלאה בזעם. מדוע? כי במאבק על הנרטיב, יש מי שמנסים לצייר תמונה חד-ממדית שבה פולין היא קורבן בלבד.
האמת ההיסטורית, כפי שהיא משתקפת במחקר ובזיכרון הקולקטיבי, מורכבת הרבה יותר. לצד חסידי אומות עולם פולנים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים, ההיסטוריה אינה שוכחת את הצדדים האפלים: את פוגרום ידוובנה, את הסגרת היהודים לידי הגרמנים ואת ה"שמאלצובניקים" – אותם סחטנים שחיו על דמם של יהודים מפוחדים שביקשו מסתור.
יום הזיכרון הבינלאומי הוא לא רק הזדמנות להנחת זרים. זהו המועד שבו אנו מסרבים לטייח את המציאות. הניצחון האמיתי, של נועה קירל ושל כולנו כעם, הוא היכולת לעמוד על אדמת פולין ולומר את האמת המלאה והכואבת מבלי להתנצל.
השנה, כשאנו זוכרים את הקורבנות, עלינו להזכיר לעולם: שתיקה ושיתוף פעולה היו חלק בלתי נפרד מהזוועה. לא נשכח, ולא נסלח על ניסיונות לעוות את ההיסטוריה. האמת היא הנר שיאיר את זכרם של אלו שאינם.
תגובות