אחרי 10 שנים של דיונים משפטיים, בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום את דינו של עו"ד רונאל פישר, שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של ניסיון תיווך בשוחד, עבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע, ושלוש עבירות של שיבוש מהלכי משפט.

בית המשפט הטיל על פישר עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי.

אחרי 10 שנים של משפט, לפני כשלושה חודשים הפרקליטות ירדה מהעץ והסכימה להסדר טיעון מינימלי. בגזר הדין סקרו השופטים את השתלשלות ההליך ואת הפער המשמעותי בין כתב האישום המקורי לכתב האישום המתוקן בו פישר הורשע לבסוף. ההליך המשפטי נגד יתר הנאשמים, בהם רות דוד, עודנו מתנהל בבית המשפט.

מ-51 אישומים ל-5 בלבד

כתב האישום המקורי שהוגש נגד פישר ויתר הנאשמים, כלל 15 אישומים שונים, בעבירות שוחד, מרמה, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון, מסים ועוד. ליבת האישומים נגד פישר הייתה, בתמצית, קשר פלילי ומושחת אותו קשר – לפי הנטען אז – עם ערן מלכה, שהיה בזמנים הרלוונטיים קצין חקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית במשטרת ישראל.

בשל העובדה שמלכה היה קצין משטרה וחלקו בפרשה היה מרכזי ביותר, לכל הפחות דומה לזה של פישר אם לא למעלה מכך – הפרשה נחקרה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, והיא שהגישה את כתב האישום וניהלה בתחילה את ההליך בבית המשפט; אך בחלוף כשלוש שנים מהגשת כתב האישום, ובעיצומה של הבאת ראיות התביעה, העביר פרקליט המדינה את ניהול התיק לידי פרקליטות מחוז ירושלים.

מכתב האישום המקורי עלה תיאור של אחת מפרשיות השחיתות הציבורית החמורות שידעה הארץ, ועל כן – ולאור זהות הנאשמים ומעורבים נוספים אשר שמותיהם נקשרו – הפרשייה עוררה תשומת לב ציבורית רבה וזכתה לסיקור נרחב, החל במעצר המעורבים, המשך בהגשת כתב האישום, וכן לאורך שמיעת התיק.

בגזר הדין ציין בית המשפט כי לאחר שהסתיימה הבאת ראיות התביעה והחלה פרשת ההגנה, הגיעה המדינה לכלל הבנה ומסקנה, כי התשתית הראייתית לרובו המכריע של כתב האישום, שעיקרה דבריהם של עד המדינה מלכה ועדת המדינה ע', היא רעועה, וכי לא יעלה בידה להוכיח את המיוחס לפישר, ועל כן הגיעו הצדדים להסדר הדיוני שבמסגרתו תוקן כתב האישום המקורי והמדינה חזרה בה מרובו המכריע, ככל שהוא נוגע לפישר. תחת זאת הוגש כתב אישום מתוקן, בו הודה פישר, ללא הסכמה בנושא העונש. בעוד כתב האישום המקורי האשים את פישר ב-51 עבירות במסגרת 14 אישומים , פישר הורשע לבסוף על פי כתב האישום המתוקן ב-5 עבירות במסגרת 3 אישומים.

מחדלים קשים של המחלקה לחקירות שוטרים

בגזר הדין פורטו הראיות שהתגלו במהלך שמיעת התיק ושמהן עלה כי המחלקה לחקירות שוטרים נמנעה מתיעוד פעולות חקירה מרכזיות, מהן הנוגעות לגיוס עדי מדינה; חומר מהותי שנאסף נעלם; עדים נחקרו באופן פסול ועוד. גם ליווי התיק על ידי המחלקה לחקירות שוטרים מול בית המשפט והפרקליטים שייצגו את המדינה בתיק, התאפיין בתקלות וליקויים, ובכלל זה הסתרת חומר חקירה משמעותי מהנאשמים ומבית המשפט, הטעיית בית המשפט ביחס לנושאים שונים, הערמת קשיים על בירור התיק ועוד.

כל אלה גרמו להתארכות והסתבכות ההליך ולפגיעה בזכותו של פישר להליך הוגן. יתרה מכך, ליקויים בהתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים שהתגלו במהלך המשפט הובילו לביצוע מספר השלמות חקירה, ובכלל זה השלמת חקירה מקיפה שבוצעה על ידי גורם חיצוני בסמוך לסיום פרשת התביעה, ובה נחקרה התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים עצמה. גם עניין זה תרם רבות להתארכות ההליך ולפגיעה בנאשם.

בית המשפט סקר את העבירות שבהן פישר הורשע במסגרת הסדר הטיעון ואת עובדות כתב האישום המתוקן בהן הוא הודה, המתייחסות לשלוש פרשות: פרשת יאיר ביטון, פרשת אלון חסן ופרשת הפגישה הלילית. ביחס לפרשות אלה הורשע פישר בעבירות הבאות: פרשת יאיר ביטון – עבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע על ידי מלכה, ועבירה של  שיבוש מהלכי משפט; פרשת אלון חסן – עבירת ניסיון תיווך בשוחד, ועבירה של שיבוש מהלכי משפט. פרשת הפגישה הלילית – עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

המדינה דרשה 18 חודשי מאסר, השופטים הסתפקו בחצי

המדינה ביקשה לגזור על פישר בשל כל העבירות עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי. פישר טען מנגד, כי יש להסתפק במאסר על תנאי בלבד. זאת לנוכח מהות ונסיבות ביצוע העבירות, ולאור הנזקים האישיים, המשפחתיים והכלכליים שנגרמו לו כתוצאה מכתב האישום החמור שהוגש נגדו במקור ושבדיעבד הופרך ברובו הגדול, כאשר בגין כתב אישום מקורי זה הוא היה נתון במעצר מעל חודשיים, ולאחר מכן למעלה משנתיים במעצר מלא באיזוק אלקטרוני.

בית המשפט בחן את טענות הצדדים בהתאם לשיקולי הענישה הקבועים בחוק, וקבע תחילה כי העונש ההולם ביחס לעבירה שבאישום המרכזי, פרשת אלון חסן, הוא מאסר בפועל לתקופה שבין שנה לשנתיים וחצי, וביחס לאישומים הנוספים – עונשי מאסר קצרים. בהמשך בחן בית המשפט את ההשפעה של הנסיבות המיוחדות, וקבע כי לאור הצטברות הפעולות הפסולות והכשלים של המחלקה לחקירות שוטרים, עומדת לפישר הגנה מן הצדק המצדיקה לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם ולהימנע מלהטיל עליו מאסר ממש. לפיכך, ותוך התחשבות גם בתקופה המשמעותית בה פישר היה נתון במעצר, הוחלט לגזור עליו עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי.

בית המשפט חתם את גזר הדין בתקווה שהאירועים שהתרחשו בתיק זה יובילו להפקת לקחים מתאימים, על מנת שהתקלות והכשלים שהתגלו לא יחזרו על עצמם. הודגש כי האינטרס הציבורי בהתנהלות נכונה ותקינה של הליכי חקירה, תוך שמירה על זכויות חשודים ונאשמים, אינו נופל בחשיבותו מהאינטרס הציבורי בהעמדת עבריינים לדין ובענישה הולמת.

עו”ד אלי פרי ועמית חדד המייצגים את רונאל פישר מסרו בתגובה: “במשך 11 שנים סיפרו לנו שזו ‘פרשת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה’. הרעידו את אמות הסיפים, שפכו את דמו של רונאל פישר וגרמו לו לעינוי דין שאין לתאר. היום הבלון הזה התפוצץ.

מהיום הראשון אמרנו שהחקירה הזו נוהלה ברשלנות, שנעשו פשעי חקירה מתוך רצון להתעלם מהאמת ולעוות אותה. במקרה הטוב מדובר בלהיטות יתר שמנעה ממח”ש את היכולת לחפש את האמת. היום בית המשפט קבע שכל מה שטענו הוא אמת לאמיתה.

בגזר דין של 145 עמודים, בביקורת חסרת תקדים נגד מח”ש, בית המשפט הנכבד קבע שמח”ש פעלה בניגוד לחוק – ממש כך. היא הסתירה חומרים קריטיים, הטעתה את בית המשפט ואת ההגנה, גייסה עדי מדינה באופן פסול וקיימה חקירה מוטה שלא נועדה לחשוף את האמת. אחרי עשור של סבל, הצדק סוף סוף יוצא לאור, אבל את השנים האלו – אף אחד לא יחזיר לרונאל.”