התזמון של השיר החדש של יושי, "אפשר לנשום", נראה כמעט מתוכנן מדי. בראיון באולפן "סרוגים" חושף הזמר האהוב כי השיר לא נולד מהקלה רגעית, אלא נכתב בשיא הקושי. "כל האלבום החדש נכתב כולו בתוך המלחמה", הוא מספר. השיר נפתח בתמונה שכל ישראלי יכול להזדהות איתה – סוכה עומדת עם קישוטים שאיש לא פירק בגלל מאורעות השבעה באוקטובר.

עבור יושי, השיר הזה הפך לסוג של תפילה או תקווה שהתממשה. "כשכתבתי אותו, לא דמיינתי את התמונה שתהיה כשהוא יצא – שהחטופים החיים חזרו", הוא משתף בהתרגשות. המוזיקה עבורו בתקופה זו הייתה כלי להישרדות נפשית, "המקום שבו אפשר לנשום" בתוך מציאות שבה הכל התהפך ביום אחד.

מיד עם פרוץ המלחמה, יושי, כמו אומנים רבים אחרים, מצא את עצמו בשטח. הוא מתאר מסע של שנתיים בין מפונים, משפחות שכולות, לוויות ואזכרות. המפגשים הללו לא היו רק הופעות, אלא שיעור בחיזוק ובכוחות הנפש של החברה הישראלית.

"אנשים שפגשתי מזכירים לי את האור בתהום", הוא מצטט שורה מהשיר החדש ומדגיש כי זו אולי השורה החשובה ביותר עבורו. המגוון העצום של האנשים – השונים כל כך זה מזה – שפגש בנקודות השבר הכי עמוקות, הם אלו שהעניקו לו את ההשראה להמשיך ליצור ולחפש את נקודת האור בתוך השחור.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: אולפן סרוגים)

הדיסוננס המרתק: חילוני עם קהל דתי

אחת הנקודות המעניינות בקריירה של יושי היא החיבור העמוק שלו למגזר הדתי. למרות שהוא מגדיר את עצמו כחילוני גמור שאינו שומר תורה ומצוות, הקהל הדתי והמסורתי מאמץ אותו בחום. כשנשאל על כך באולפן, יושי מודה שאין לו הסבר רציונלי לכך, אך הוא רואה את כולם יחד בהופעות שלו.

ההסבר שלו, אם בכל זאת מנסים למצוא כזה, טמון במושג ה"רוח". "בכל מה שעשיתי בחיים… אני עוסק ברוח", הוא מסביר. עבורו, מוזיקה היא לא רק בידור, אלא עיסוק ב"מדעי הרוח" במובן העמוק של המילה. החיפוש אחר אמת פנימית ותחושות ראשוניות הוא דבר אוניברסלי שחוצה מגזרים ומחבר בין דתיים לחילונים סביב אותה נקודה רוחנית.

הסגנון המוזיקלי של יושי הוא שעטנז מרתק של ישן וחדש. הוא גדל על ברכי ה"קאנון" הישראלי – מנעמי שמר ושלמה ארצי ועד שושנה דמארי ויוסי בנאי. הוא מעיד על עצמו כמי שלא שמע מוזיקה באנגלית בילדותו ונותר "מושקע בעברית" בכל רמ"ח איבריו.

לצד השורשים הנוסטלגיים הללו, יושי לא נשאר מאחור. הוא שואב השראה מהיפ-הופ מודרני ומהנעשה במוזיקה העכשווית בארץ ובעולם, אך הלב שלו נשאר נטוע בתרבות העברית. זו גם הסיבה שחו"ל והאירוויזיון לא מעסיקים אותו: "חו"ל מבחינתי זה משהו שקורה בחופשות… אני נטוע פה בצורה כל כך עמוקה".

מהסטטוסקופ לגיטרה: ההחלטה שהשתלמה

סיפור הרקע של יושי כולל עזיבה של לימודי רפואה יוקרתיים לטובת המוזיקה, החלטה שרבים תהו לגביה לאורך השנים. היום, עם קריירה ענפה וקהל נאמן, הוא מסתכל לאחור ללא צל של חרטה. "אני המאושר באדם", הוא מצהיר בחיוך.

למרות הכבוד שהוא רוחש למקצוע הרפואה, יושי מרגיש שדרך המוזיקה הוא "הגיע הביתה". החיבור ליצירה ולקהל הוא הריפוי האמיתי שהוא בחר להעניק לעולם, במיוחד בתקופה שבה כולנו זקוקים לקצת אוויר כדי לחזור לנשום.