טבורו של עולם בטבריה. טיול חורפי מרתק לטבורו של עולם בטבריה, שבהיותה אחת מארבעת ערי הקודש בהחלט חשוב לבקר ולהתבשם ממנה. יער, טיילות, בתי כנסת עתיקים עם סיפור היסטורי ומלון שכולו סיפור היסטורי עם הווה מיוחד.
טיול חורפי מיוחד
אין כמו סוף ימי הסתיו ותחילת החורף כדי לצפות על תכול מי הכנרת. ממרום יער שוויץ נראים פני המים שלווים ותכולים. מהטיילת העוברת על גדת האגם נראים רכסי הגולן בקו ישר ומתון ואווירת השוק המקומי היא חגיגת צבעים וטעמים בפני עצמה. תוסיפו לכך את סיפורו של רבי חיים אבולעפיה, קברי הצדיקים אשר בעיר, הטיילות ו'שביל הסנהדרין' ותקבלו מוצר שלם.
יער שוויץ
אמרנו יער? אז למרגלות טבריה עילית נטוע יער העונה לשם יער שוויץ. היער ניטע, בסיוע קהילת ידידי קק"ל בשווייץ, ומכאן גם שמו. ביער נסללה דרך נוף, הוקמו מצפורים והוכשרו שבילי הליכה לטיול ולבילוי בחיק הטבע.
אגב, הקמת היער הייתה כרוכה בהתגברות על קשיים רבים עקב תלילותו של המדרון ועוצמת גשם גבוהה יחסית שגרמו לסחיפת קרקע חמורה. בחלקו המרכזי של המדרון, היורד כאן אל בקעת השבר הסורי-אפריקני, יש שיפוע חד מאוד של כ-80% לאורך כ-700 מטרים!
בית הכנסת רבי חיים אבולעפיה
במרכז של טבריה מצוי בית הכנסת המפורסם של רבי חיים אבולעפיה שעלה ארצה מאיזמיר והגיע לטבריה בראש קבוצת יהודים גדולה. דאהר אל עומר ערך לו קבלת פנים מפוארת, הלבישו בבגדים יקרי ערך וכל שביקש אותו הרב לא החסיר דבר.
בעיר נבנה בית כנסת מפואר ויש האומרים הכי מפואר בארץ ישראל. עוד נבנו בעיר: בית המרחץ, חנויות, בית בד לשמן שומשומין וכמו שאמר חתנו של רבי חיים אבולעפיה ר' יעקב בירב "כל אנשי טבריה דשנים ורעננים שמחים אלי גיל כי הארץ שקטה מפחד רעה ואין מחריד".
ר' חיים התמסר להתפתחות טבריה ודאג למקורות פרנסה לתושבי העיר. הוא בנה את בית הכנסת "עץ החיים" על חורבות בית הכנסת העתיק שבו התפלל הארי הקדוש.
בשנת 1742 קיבל הרב איגרת מיהודי דמשק בה הם מבקשים את תושבי טבריה ללכת להתיישב בצפת או בעכו, עוד נאמר באיגרת כי סולימאן, פחה דמשק מתכוון לצאת למלחמה ולכבוש את טבריה. כוונתו להרוג את דאהר אל עומר ולהחריב את בתי העיר ולפגוע ביהודים. ר' חיים אבולעפיה פונה עם האיגרת לדאהר וזה אומר לו כי זוהי רק תחבולה. בפינת בית הכנסת מקווה מים הנושק אל מימי הכנרת. זהו גם מדיד המים של העיר. לצדו עוד שני בתי כנסת פעילים אליהם נגיע בהמשך וגם גן הבנים.
מהלך פסיעות אחדות ממרכזה של טבריה ציון קברם של הרמב"ם, רבי יוחנן בן זכאי, השל"ה הקדוש ועוד. טבריה, שנקראה על שמו של הקיסר טיבריוס, הפכה במרוצת השנים למקום מושבם של תלמידי חכמים רבים ואף למקום קבורתם.
המפורסמים בהם: ר' מאיר בעל הנס, הקבור במבואותיה הדרומיים של העיר ושהעלייה לקברו נהוגה ביום י"ד באייר, ר' עקיבא והרמב"ם (שמת במצרים ב-1206 ועצמותיו הועלו לטבריה) ואביו ר' מימון, ר' אמי ור' אסי; ר' חייא ובניו; הרמח"ל (ר' משה חיים לוצאטו); ור' יהושע הלוי הורוויץ (מחבר ספר השל"ה – שני לוחות הברית).
מלון גלי כנרת
ולמה לנסוע חזרה למרכז אם אפשר להישאר בצפון? המלצה ללינה עם סיפור היסטורי בטבריה.
"על שפת ים כנרת / ארמון רב תפארת", כך כתב יעקב פיכמן לפני כמאה שנה במושבה כנרת. שבעה קילומטרים צפונה משם עומד היום ארמון חדש עם היסטוריה עשירה בתקומת ישראל: מלון גלי כנרת.
הכול החל לפני כשמונים וחמש שנה, כאשר לוטה אייזנברג הייתה בת 16. או אז לקחה אותה משפחתה לבילוי במלון Villa d’Este על גדותיו של אגם הקומו באיטליה. המבנה המפואר, הגנים המטופחים ויופיו של המקום נחרטו עמוק בליבה של לוטה, ועם החזון הזה היא הגיעה שנים מאוחר יותר לטבריה, עיר קטנה באותם הימים, על גדות הכנרת.
בשנת 1947, כשנה לפני קום המדינה, הוקם מלון גלי כנרת על ידי חברת אפריקה פלשתינה בניצוחו של הארכיטקט אהרן קמפינסקי. גברת לוטה אייזנברג מונתה למנכ"לית הראשונה של המלון ולאחת המנהלות הראשונות בקורות המלונאות הישראלית. עם תעוזה, כריזמה וטעם טוב החלה לוטה להשפיע מקסמה על עיצוב המלון.
במסדרונות המלון ובשטחים הפתוחים נפרשו שטיחים פרסיים מהאיכותיים ביותר. ריהוט עתיק וחינני הובא מכל קצוות תבל והוצב בטרקליני האירוח, בחדרים ובחדרי האוכל. שכיות חמדה, יצירות אומנות וציורים מקוריים נרכשו והפכו את קירות המלון לתצוגה מרהיבה וססגונית.
בתוך זמן קצר פשטה השמועה, והמלון הצעיר זכה למוניטין כמלון הטוב ביותר בטבריה – ולביקוש אדיר. לוטה שכנעה את הנהלת החברה להרחיב את המלון, והתוכניות לבניית אגפים חדשים הלכו ונרקמו.
הזמנים שלאחר שחרורה של טבריה והקמת המדינה סימנו את תחילתה של תקופת שגשוג ופריחה ללוטה ולמלון גלי כנרת. בין אורחי המלון הראשונים נמנו כוחות האו"ם שהשקיפו על קיומו של הסכם שביתת הנשק, ואיתם הגיעה גם צמרת המדינה הצעירה, ובראשה דוד בן גוריון ופולה אשתו שהפכו לאורחים קבועים ושורה ארוכה של בני מלוכה, ראשי מדינות, ומפורסמים מכל רחבי העולם. אפילו הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה נחתם כאן.
היום, אחרי כשמונים וחמש שנה, לקחה את ניהול המלון ושיפוצו חברת ישראל קנדה מלונות, שהעלתה אותו לרף הגבוה ביותר. שלושה יעדים היו לנגד עיניהם: השארת האופק הפתוח לכיוון הגולן – "שם הרי גולן הושט היד וגע בם", האווירה שהייתה בימיה של לוטה ואווירה רומאית, כי בכל זאת אנחנו נמצאים בעיר על שם הקיסר, מה שבא לידי ביטוי גם בספא המפואר וגם בעמודים בתוך הבריכה.
כך השיפוץ המקיף הפך את המלון הישן והטוב למלון לייף סטייל מודרני ורומנטי על שפת הכנרת, סמוך לעיר העתיקה. כיום המלון מציג מתקנים יוקרתיים וחדשניים ובהם בר חדשני, מתחם ספא המציע מגוון טיפולים מפנקים, מסעדת לוטה ע"ש הגב' הראשונה (הכל במלון לוטה- גם הספלים, הצלחות ועוד), זאת בשיתוף קולינרי עם השף אסף גרניט וקבוצת מחניודה ועוד.
מעצב העל סהר צפריר, הכניס למקום אופי מיוחד ויוקרתי. מחד עץ האלומיניום, חדר אוכל מעוצב כעצי זית, ובכל שעה התפאורה כאן משתנה.
אמרנו חדר אוכל? אז זהו שלא. זו מסעדה לכל דבר ועניין. השף מתרווח בכורסה ומספר: "מאחר שבאוכל אנחנו מבינים, יצרנו פרק משלנו בסיפור שגדול מאיתנו. יצאנו לדרך עם המון חשיבה ותכנון, ובעיקר רספקט. ללוטה, לגליל, לנחלים, לאגם, לטבע, למגדלים ולקהילה הטבריינית על מורשת האוכל הכל כך מיוחדת המאפיינת אותה".
כדי לנהל את המלון הביאו לכאן את דניס, שניהל בעבר מלונות יוקרתיים, ולצדו צוות מקצועי ממדרגה ראשונה כולל מנהל הקבלה נאסים. אפילו בית כנסת מפואר יש במלון.
התוצאה מושלמת. כשרות רבנות טבריה, בית כנסת במקום ומעל הכול אוויר ואווירה טבריינית. חזון שהפך למציאות.
אתרים נוספים בטבריה
זאת ועוד. בעיר שמציעה שפע של תיירות, מחכה מסלול מושקע המתובל באינספור אתרי תיירות המחכים ברחבי העיר וסביבתה.
מי שמחפש תפילה מחוץ למלון – זו הזדמנות נפלאה לבקר בחצר היהודים, השוכנת בין המדרחוב לטיילת אלון. במקום מספר בתי כנסת (חלקם פעילים), ביניהם בית הכנסת "עץ החיים" שהוקם ב-1743 על ידי ר' חיים אבולעפיה מחדש הישוב היהודי בטבריה (ראו לעיל), בית הכנסת של חסידי "קרלין" ובית הכנסת "סניור" שהוקמו ב-1837 ע"י הרב שמואל הכהן שהיה רבה של טבריה – שבשל הכבוד שרחשו לו אנשי הקהילה כינו אותו "הסניור" ובית הכנסת העתיק שהפך למרכז חב"ד.
לאחר מכן מומלץ לסייר אל החומות הדרומיות של העיר, שנבנו במאה ה-18 ע"י השליט דאהר אל-עומר. חומה זו נהרסה ברעידת האדמה שפקדה את האזור ב-1838 ושוחזרה בחלקה, וכיום ניתן לראות במקום את המגדלים השלובים בה.
חובבי התקופה העות'מאנית מוזמנים לבקר גם בבית הסראייה – מבנה שקשת גדולה מתנוססת בחזיתו ושימש כבית המושל התורכי. במקום היה גם בית כלא, כולל חדר גרדום וסליק, בניין הקשתות בחזית היה אורווה לסוסים. בהמשך העיר, ברח' דונה גרציה מחכה לכם מצודת דאהר אל-עומר, שנבנתה במאה ה-18 ע"י צולבי, בנו של השליט, והיא חלק מחומה שהקיפה את העיר.
מתחברים לטבע ולארכיאולוגיה? מוזמנים לסור בפארק הארכיאולוגי הפתוח, שברחוב הבנים. במקום עוד ניתן להבחין במרגלים הנושאים את אשכול הענבים, את שביל הסנהדרין, בשרידי בית כנסת עתיק שנבנה בתקופה הביזנטית (תחילת האיסלם הקדום) עם רצפת פסיפס משוחזרת המשלבת מוטיבים יהודיים (כמו 4 המינים) ושרידים מהתקופה הצלבנית.
במתחם קיימים שרידים נוספים שהובאו למקום מחפירות טבריה הקדומה (שנמצאת דרומה למרגלות הר ברניקי) כגון: סרקופגים, שערי בזלת ששימשו לסגירת מערות קבורה ועוד.
לאוהבי הטבע, מומלץ לעצור ביציאה הדרומית של טבריה בגן לאומי חמת, בו מתחבאים שרידי העיר העתיקה "חמת", בית כנסת עתיק עם רצפת פסיפס מדהימה של גלגל המזלות ומקור המעיינות החמים.
טבריה – טבורו של עולם ובהיותה אחת מארבעת ערי הקודש בהחלט חשוב לבקר ולהתבשם ממנה.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים