האיש מאחורי "ימי בנימינה", "ברית עולם", "מישהו" ו"ילדותי השנייה", המלחין שהשפיע כמעט על כל אמן ישראלי – וכיום נלחם על חייו מול מחלת סרטן אגרסיבית, ונאלץ לפתוח קמפיין מימון המונים עבור הטיפולים. לכבוד יום הולדתו, אספנו 10 דברים קצת פחות מוכרים על מתי כספי – היוצר שהשאיר חותם ייחודי על המוזיקה הישראלית.

1. הילד עם הפוליו שהקיבוץ קנה לו פסנתר

כספי חלה בפוליו בילדותו, אבל זה לא עצר את הכישרון. כבר בגיל 5 התחיל לנגן בחלילית ובמנדולינה, והקיבוץ שלו, חניתה, עשה צעד נדיר לתקופה ההיא: שילם על הלימודים בקונסרבטוריון בנהריה וקנה במיוחד עבורו פסנתר. משם התחיל מסע מוזיקלי שלא הפסיק עד היום.

מתי כספי (באדיבות הקאו כספי)

2. הכול התחיל ממפוחית

כשהיה בן 8, נהג ללכת לראות את נגן המפוחית שמואל גוגול בהופעות. גוגול הסכים לתת לו מפוחית רק בתנאי שילמד פסנתר. הילד הקטן מחניתה הסכים, וה"תנאי הקטן" הזה הפך אותו בהמשך לאחד הפסנתרנים, המעבדים והמנצחים המשפיעים בארץ.

3. "לא אכפת להם" ו"שלושת השמנים"

עוד לפני הקריירה העצמאית, כספי היה חלק מהשלישייה "לא אכפת להם" יחד עם גדי אורון ויעקב נוי. בלהקת פיקוד הדרום הם כונו "שלושת השמנים" בעקבות מערכון מוזיקלי, והקליטו יחד להיטים כמו "ייאוש פגש ייאוש" ו"למה לא כל יום שבת".

(גלעד אבידן, ויקיפדיה)

4. המלחין של כולם – עוד לפני שהיה "מתי כספי"

לפני שהתפרסם כזמר, כספי כבר היה כוח גדול מאחורי הקלעים: הוא הלחין ללהקות צבאיות, לצמדים ולהרכבים – מהדודאים וצוותי הווי ועד חוה אלברשטיין, יפה ירקוני, שוקולד מנטה מסטיק, תיקי דיין, יזהר כהן ונתנאלה.

5. המקום השישי באירוויזיון

ב-1976 הלחין כספי את "אמור שלום" למילותיו של אהוד מנור, שבוצע באירוויזיון על ידי שלישיית שוקולד מנטה מסטיק. מעבר ללחן, כספי גם ניצח על התזמורת הבינלאומית בתחרות עצמה – רגע נדיר שבו מלחין ישראלי עומד על הבמה העולמית ומוביל עיבוד חי מול אירופה. השיר הגיע למקום השישי וזכה לאהבה גדולה בארץ, והפך את כספי לאחד היוצרים המרכזיים שהביאו את הסאונד הישראלי לבמות בינלאומיות.

6. שירי ילדים, רמת מתי כספי

"שלום כיתה א'", "אחותי הקטנה", "בן", "מי ראה את באני" ו"הסביבון שלי" – כולנו מכירים אותם כ"שירי ילדות", אבל אצל כספי לא היה דבר כזה "פשוט". גם השירים הקטנים ביותר קיבלו לחנים מורכבים, הרמוניות עשירות ועיבודים מדויקים. אפילו כשהיה שותף לפרויקטים לילדים, הוא הביא איתו את אותה רצינות מוזיקלית שהניחה את היסודות לשיריו הגדולים.

7. האיש התזמורת: מנגן כל כלי באולפן

בניגוד לרוב המוזיקאים, כספי כמעט תמיד הקליט את שיריו לבד לחלוטין. גיטרות, פסנתר, תופים, בס, כלי נשיפה – הכול בנגינה שלו. הדיוק, השליטה והיכולת לעבור בין עשרות כלים הפכו אותו לתופעה מוזיקלית נדירה.

מתי כספי (צילם: יח"צ, עומר מסינגר)

8. בובה, דרקון ושיעור מוזיקה לדור שלם

כספי לא נשאר רק על הבמות. הוא נכנס גם לסלון הישראלי: בקלטת הילדים "בובה מתי", בפרויקטים כמו "הדרקון הלא נכון" עם יהונתן גפן, ובהמשך כמורה ב"כוכב נולד" ו"בית ספר למוזיקה". עבור דור שלם הוא היה דמות החינוך המוזיקלי הראשונה – זה שהסביר בפשטות מה הם קצב, הרמוניה ונגינה. רבים מספרים שדרכו למדו מוזיקה לראשונה, דרך המסך.

9. אהוד מנור – "הנפש התאומה"

הקשר שלו עם הפזמונאי אהוד מנור היה הרבה מעבר לשיתוף פעולה מקצועי. מנור כתב עבורו אינספור טקסטים – מ"ימי בנימינה" ועד "סליחה" ו"נחליאלי", וכינה אותו "האיש שנשמתי צרורה בנשמתו". שנים אחרי מותו של מנור, כספי הוציא את האלבום "נפש תאומה" משיריו – מעין מכתב אהבה מוזיקלי אחרון לחבר הקרוב.

אהוד מנור ז"ל Moshe) Shai/Flash90)

10. המאבק על הבריאות והבקשה לעזרה

בשנים האחרונות כספי התמודד עם בעיות בריאות קשות – מחלה אוטואימונית שפגעה בראייה ובשמיעה, וכעת גם סרטן בשלב מתקדם עם גרורות. טיפולים כימותרפיים, הקרנות, פיזיותרפיה ושורה של טיפולים אלטרנטיביים יקרים הביאו אותו לפתוח קמפיין גיוס המונים דרך עמותת "להושיט יד". גם כאן הוא נשמע כמו מתי כספי שאנחנו מכירים: חד, כן ולא דרמטי מדי.

צילום: אלון לוין