האמן והמוזיקאי חגי משען (מהצמד חגי והראל) משחרר ביצוע מיוחד לשירי ההודאה "הטוב" ו"ואילו פינו" – ובמרכזם קליפ חדש שמפיח רוח חדשה במילים העתיקות. בשקט, בעדינות ובעומק גדול, משען מחזיר את ההודאה למקום הפנימי והחי של כולנו.

האזינו לשירי ההודאה – "הטוב" ו"ואילו פינו"

"הודאה זה מעמד נפשי" 

משען מסביר כי הרצון לחזור אל שירי התודה נולד מתוך נקודה פנימית מאוד: "כי מעולם קיוינו לך… ואין אנחנו מספיקין" – המילים שמופיעות בשני הטקסטים שלווה, הפכו בעיניו לאמירה קיומית.

לדבריו, הודאה לקב"ה היא לא רק רגע בתפילה – אלא מצב תודעתי מתמשך.

"לומר לפניך שירה בכל יום תמיד… כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני", הוא מצטט, ומחדד שהכרת הטוב אינה פעולה אלא מבט: היכולת לראות את הטוב גם לצד הכאב, לדעת שהכול חלק ממהלך רחב יותר – גם כשלא מבינים.

"כשהאדם חי מהמקום הזה", אומר משען, "הוא מסתכל על העולם בטוב. על האנשים בטוב. וגם על עצמו בטוב".

(צילום: שניאור מוניס)

"המרחם כי לא תמו חסדיך" 

אחד המשפטים שמלווים את משען ביצירה הוא: "והמרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קיוינו לך". הוא מסביר שהחסדים הגדולים הם עצם היכולת של האדם לקוות, לדעת שיש טוב, שיש רחמים – גם אם לא תמיד מרגישים אותם.

זו נקודת מבט שאומרת: גם אם "יהיה פינו מלא", אין די מילים לתאר את הטוב האלוקי. הוא גדול, עמוק ונצחי הרבה מעבר להבנתנו.

על השירים שבקליפ

"הטוב" הוא שיר שתפילותיו מגיעות הישר מתפילת שמונה עשרה בלחנו של רבי שלמה קרליבך. הביצוע של חגי משען נקי, שקט ומלא נשימה, כזה שמפשיט את השיר משכבות ומחזיר אותו לשורשים הפשוטים והקדושים שלו. יש בו רוך, ניגון שמרחף, ותחושה כמעט ראשונית של תפילה שקורית ברגע – בלי הפקה, בלי רעש, רק לב פתוח.

"ואילו פינו", שמבוסס על המילים מתוך נשמת כל חי ובלחן של להקת עלמא, מקבל אצל משען פרשנות עדינה ומהורהרת במיוחד. הביצוע מעניק לשיר ההודאה המוכר זווית חדשה: רכה, מאירה, מלאה אור קטן שמטפטף פנימה. זו גרסה שלא צועקת הודיה, אלא מזמינה אותה בנחת, בצורה שמרגישה כמו לחישה פנימית של אמונה.

(צילום: שניאור מוניס)

קליפ שהוא תפילת לב

חגי משען מצליח לקחת את שירי ההודאה הכי מוכרים – ולהפוך אותם ליצירה אחת חיה ונוגעת. הקליפ החדש מרגיש כמו תפילת לב, אבל גם כמו הזמנה: לעצור רגע, לנשום, ולהיזכר בטוב שמקיף אותנו.