האופרה הישראלית פותחת את עונת ה-40 שלה עם הפקה מקורית חדשה של "דידו ואניאס" מאת הנרי פרסל, בבימויו של סטפנו פודה – אחד מגדולי הבמאים והמעצבים של דורנו.

האופרה "דידו ואניאס" בבימויו של חנן שניר הייתה היצירה הראשונה שהועלתה באופרה הישראלית עם הקמתה בשנת 1985. כעת, במפגש מרגש בין עבר והווה, תעלה על במת האופרה הישראלית הפקת מקור מרהיבה של אחת האופרות האהובות ביותר ברפרטואר העולמי.

דרך של 40 שנה

ההפקה החדשה מביאה לקדמת הבמה את הדרך המרשימה שעשתה האופרה הישראלית בארבעה עשורים של פעילות – ממוסד צעיר שהחל את דרכו בהפקות מצומצמות, ועד לגוף יוצר ובשל המפיק כיום הפקות מקור באיכות בינלאומית.

הבמאי סטפנו פודה – יוצר טוטאלי

סטפנו פודה, מהיוצרים הבולטים בעולם האופרה העכשווי, נודע כבמאי טוטאלי: אמן רב-תחומי האחראי גם לעיצוב התפאורה, התלבושות, התאורה והכוריאוגרפיה. הוא ידוע בשפה בימתית עשירה, חזותית ומרהיבה, המשלבת דיוק מוזיקלי עם תנועה דרמטית ורגשית. החיבור שלו לאופרה הישראלית החל בהפקה הבלתי נשכחת של "פאוסט".

ליווי מוזיקלי של "בארוקדה" וניצוח גרמני

את ההפקה תלווה תזמורת בארוקדה – ההרכב המוביל בארץ לביצוע מוזיקת בארוק בכלים תקופתיים  שהתמחה בשיתופי פעולה עם האופרה הישראלית בשנים האחרונות. על ההפקה ינצח גרד אמלונג, מנצח גרמני בעל ניסיון עשיר באופרות בארוק.

יצירתו של הנרי פרסל

הנרי פרסל, מגדולי המלחינים האנגליים, נחשב לדמות שעיצבה את דמותה של המוזיקה האנגלית במשך מאות שנים. לא ברור באיזו שנה בדיוק כתב את "דידו ואניאס" ובאילו נסיבות – ייתכן שעבור המלך צ'רלס השני, המלך ג'יימס השני או עבור פנימייה לבנות בלונדון. חלקים מהאופרה אבדו במשך כמעט 200 שנה, עד שהתגלתה מחדש בסוף המאה ה-19, ומאז נדמה שמעולם לא ירדה מהבמות.

במסגרת המחקרים שנעשו לאורך השנים נכתבו השלמות לחלקים שאבדו. בהפקה הנוכחית נבחר לשלב מוזיקה למחול שכתב פרסל עצמו, כדי להעשיר את היצירה בקטעי בלט סוחפים המתאימים לאופיו של המלחין ולכוריאוגרפיה הייחודית של סטפנו פודה, שיצר ליצירה זו כוריאוגרפיה ל-16 רקדנים.

סטפנו פודה. (צילום: פדריקו דה ברטולו)

עלילה דרמטית ואנושית

את הליברית לאופרה כתב נחום טייט, משורר החצר של אנגליה, שעיבד את סיפור אהבתם של דידו מלכת קרתגו ואניאס, הגיבור הטרויאני, מתוך האיניאדה של ורגיליוס.

העלילה מתארת את דידו השרויה בייאוש לאחר שאיבדה את אהובה. אניאס מגיע לעיר ומתאהב בה, אך נגזר עליו להקים את רומא – משימה גורלית שאינה מאפשרת לו להישאר לצדה. בעוד שבאיניאדה של ורגיליוס האלים הם שמצווים עליו לעזוב, טייט בוחר בדרך אחרת: כוחות רשע בדמותן של שלוש מכשפות ורוח זדונית חורצים את גורלה של דידו.

האובדן של אהובה מביא אותה לסיום חייה – והסיפור הופך מעימות בין חובה לאהבה, לסיפור על רוע, דיכאון וסופה הטרגי של דמות נערצת.