סוד הקאוצ'ינג של אלול: להעיר את הילד לסליחות?

השבוע קיבלתי שיחת טלפון מאבא לנער מתבגר ששאל אותי האם הוא צריך להעיר את הבן שלו שנכנס לכיתה ח' לסליחות או שאולי לוותר לו.

שאלתי אותו מה הילד שלו בעצמו חושב?

הוא ענה לי: "מה השאלה? ברור שהוא לא רוצה…הוא רוצה לישון. הוא אומר לי שאין לו כוח לכל הסליחות האלו. מה הפלא? הוא מסתובב עם החברים שלו מהסניף עד לשעות הקטנות של הלילה אז ברור שהוא מגיע מותש לגמרי ואין לו שום פנאי להתעורר בעלות השחר".

שאלתי אותו אם זה המצב, אז למה זה כל כך חשוב לו בכל זאת שהילד שלו יקום לסליחות ויבוא איתו?

הוא שוב פעם לא הבין את השאלה שלי: "מה זאת אומרת? אני הלכתי עם אבא שלי לסליחות. הייתי קם ממש מוקדם. הוא לא שאל אותי בכלל. זה היה ברור שאני בא איתו. ואבא שלי סיפר לי שהוא קם מוקדם מאוד בבוקר בשביל ללכת לסליחות עם אבא שלו. אז כן, אני רוצה שהילד שלי יבוא איתי לסליחות גם אם מדובר במתבגר".

חיכה 15 שנה במגירה: אביב אלוש חושף את "אל נורא עלילה"

צילום: חיכה 15 שנה במגירה: אביב אלוש חושף את

של מי בדיוק הסליחות האלו ומה הצורך ללכת אליהם?

חשבתי שהאבא הזה, שהוא מייצג בעצם עוד אלפי אבות במצב שלו, שכח משהו אחד מהותי ביותר והוא לענות על השאלה המאוד פשוטה ונוקבת: של מי בדיוק הסליחות האלו ומה הצורך ללכת אליהם? כי לפי מה שהאבא הזה אמר לי, נראה לי שכל העניין של הסליחות שהוא מדבר אליהם בשם הילד שלו הם לגמרי שלו. הוא לא רוצה שייווצר מצב שהוא הלך, ואבא שלו הלך וסבא שלו הלך….ודווקא אצלו המסורת נחתכת.

"כלומר" שאלתי את האבא: "זה לא באמת מעניין אותך מה הילד שלך מרגיש לגבי הסליחות והקימה בבוקר. האם הוא תופס את הסליחות בתור חוויה טובה או רעה…. מה שבאמת חשוב לך זה בעצם להשתמש בילד שלך בתור כלי להמשכיות המסורת המפוארת של קימה לסליחות של המשפחה שלך".

שתיקה בקו. נראה שהגלגלים שלו התחילו לעבוד. ואז הוא אמר לי: "האמת שאיך שאתה מציג את זה… טוב נו, לא חשבתי על זה בצורה הזו".

פתרון הלכתי לאמירת הסליחות בכל שעות היממה

צילום: פתרון הלכתי לאמירת הסליחות בכל שעות היממה

שמעתי על הרבה הורים שמקפידים וחשוב להם שהילד שלהם שהוא בכלל נער יהיה גם בכל התפילה, גם יישאר לסליחות וגם ישמע את הקריאה בתורה בשני וחמישי. ובכן, הכול בסדר ותכלס אנחנו גדלנו בדיוק ככה. בלי הנחות. בלי עיגולי פינות ובלי להיות 'יצירתיים' עם כל מיני פתרונות.

העניין הוא שבחינוך ובטח בנושא כמו תפילה, אין באמת מושג שנקרא: אם לא מועיל אז זה כנראה גם לא מזיק. ובכן… בכל מה שקשור לתפילה, כנראה שאם זה לא מועיל… זה לגמרי יכול להזיק. ברגע שאנחנו לא קשובים לרווחת התלמידים והילדים שלנו אז חווית התפילה נהפכת אצלם למשהו מעצבן וכבד שלא לומר טראומטי.

אל תלכו עם הילדים ראש בראש – תקשיבו להם

כי כמו כל דבר בחיים, גם תפילה ברגע שאתה מכריח מישהו לקיים אותה, לא רק שזה לא 'כיף'..אלא אתה צריך לדעת שזה לגמרי הורס ונצרב בלב בתור משהו לא טוב.

אז אם נתמצת את המאמר: הורים יקרים, רוצים שהילדים שלכם יהיו חלק מעבודת המידות וההתעלות של אלול?

נהדר! רק אל תשכחו לשאול את עצמכם בכל יום מחדש: איפה הילדים שלכם נמצאים עכשיו מבחינת עצמם בנוגע לכל מה שקשור לתפילה ולסליחות.

האם יכול להיות שהפרעות הקשב והריכוז שלהם הופכות את כל העניין ללא ריאלי ולכן ברור שהם יאבדו קשב או שאולי השירים של הסליחות הצליחו להשכיח את המצב.

ואולי פשוט לכו איתם לטיול קצר מחוץ לבית ותשאלו אותם. תדברו איתם. תדובבו אותם.

עד כמה חווית התפילה נהירה להם? עד כמה הם מתכוונים להתפלל במניין למשל גם בחופש אחרי שהם כבר יהיו בר מצווה? האם עבודת המידות של אלול כפי שאתם מגישים להם אותה, תעזור להם או אולי תרחיק אותם? אין עניין לנחש והם כבר גדולים. נסו גם להגיע אותם לעמק השווה. לא ללכת איתם ראש בראש.

בסופו של דבר תזכרו שני דברים חשובים:

א. אתם לא רוצים לגרום להם לעזוב את הדת.

ב. אתם לא רוצים לגרום להם לעזוב אתכם.

וגם אם החלטתם שהם כבר יהיו בסליחות…תנו להם את התחושה וההרגשה הטובה שמתי שהם ירצו תאפשרו להם לצאת החוצה ולהתאוורר.

ועל הדרך ולכבוד חודש אלול: תזכירו גם לעצמכם שאתם צריכים להתאוורר.

==

אין בטור זה משום קביעת פן הלכתי בכל צורה שהיא.