ניסן יואלי במאמר שהתפרסם באתר סרוגים, ציטט הלכות מפורסמות בנושא גיור, מבלי להבין אותן כלל וכלל, תוך שהוא רץ בשמחה לבזות ת"ח גדולים.

לדאבוני אתר סרוגים שותף לעוון הנורא של ביזוי תלמידי חכמים ענקיים ובראשם הרה"ג נחום רבינוביץ' מגדולי הפוסקים שבדור ומגדולי המעיינים והבקיאים ברמב"ם, אשר מוצג כהדיוט שנתעלמה ממנו הלכה מפורסמת. דברי הבלע שנכתבו מבלי לברר את הנושא לא ראויים לכל תגובה בשל רדידותם, אך היות והדברים נכתבו, ועלולים להטעות את הרבים אבקש לעשות מעט סדר בקיצור נמרץ, וזאת על אף שאיני ראוי ואיני כדאי, ורק בגלל חילול השם שנעשה אי אפשר לשתוק.

מחזירים את הנשמות לצור מחצבתן

ההלכות שציטט ניסן יואלי ועניינה להקשות על אדם גוי שמבקש להתגייר אינה קשורה כלל ועיקר לעניין אליו נדרשו הרבנים הגאונים. נכון הדבר, אם מגיע גוי מאפריקה, מסין או מכל מקום אחר, ואין לו שום קשר לעם ישראל ומבקש להתגייר, אזי, בודאי שצריך לחקור ולדרוש מדוע הגיע ומה מביאו לכך וכפי שמפורט ברמב"ם הנ"ל.

עם זאת, במקרה של אדם מזרע ישראל (בן לאב יהודי) אשר רוצה להתגייר, ייחוסו מעיד עליו מדוע הוא בא, ואין צורך כלל להכביד עליו בשאלות. קל וחומר בדורנו כאשר מדובר בתינוקות שנשבו מזרע ישראל, שבשל צרות הגלות התערבו בין האומות בנישואי תערובת, ועכשיו עלו לארץ בפעמי הגאולה, מצווה גדולה להחזירם לצור מחצבתם לקרבם בעבותות אהבה לגייר אותם על ידי כך שיקבלו על עצמם תורה ומצוות. יש בכך תיקון גדול גם לנשמות יהודיות שתעו ובעקבות צרות הגלות נתערבו בין האומות. ובמיוחד לאור סכנת ההתבוללות שקיימת כאן בארץ.

גם הניתוח הסוציולוגי של יואלי שמציג מצב כאילו בזכות הגיור יש רווח גדול בהצטרפות לעם ישראל אינו נכון כלל וכלל. גויים אזרחי מדינת ישראל אינם חסרים כלום, הם חלק מהחברה הישראלית לכל דבר ועניין, אין להם כל קושי להינשא בנישואין אזרחיים ולהתערות בחברה. אלו שמבקשים להתגייר ברובם הגדול עושים זאת מפני שמעוניינים להתקרב ליהדות. ואין כאן מקום להאריך, אך בלי כלום אי אפשר ולכן אביא מעט ראיות מהפוסקים האחרונים:

הרב צבי הירש קלישר זצ"ל כותב: הגם שמדינא הולד כמותה לענין יחוס, עכ"ז מצינו כי זרע הקודש יקרא, שהרי כשעזרא הוכיח לישראל אשר נשאו נשים נכריות אחר אומרו כי נשאו מבנותיהם להם ולבניהם אמר: "וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת" (עזרא ט' ב') ובגלל זה אם יש באפשרות להוציא זרע נשחתה מהטומאה ולהוציא ממסגר אסיר ולהחזירה אל הקודש – מה טוב ומה נעים חלקינו. (ומה שהוציאו שם הנשים בימי עזרא ולא גיירו אותן, הוא מפני שהיו מן ז' האומות כמפורש בעזרא עיי"ש, או שלא אבו מלהניח עבודה זרה). (שו"ת ר' עזריאל ח"א, יו"ד רכ"ט)

והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל כותב: שתוכלו להסביר לציבור שדנתם במקרה זה באופן יוצא מן הכלל, הואיל ואביה ישראל, ואף על פי שעל פי הדין אינו נחשב לאביה שהולד הולך אחר האם, מכ"מ אינה דומה גויה הנולדת מאב ואם גוים לנולדה מאם נכריה ואב ישראל… (מזכרת עמ' 56)

והרב בן ציון חי עוזיאל זצ"ל כותב: "דאע"ג שהבנים נגררים אחרי אמם והם נכרים לכל דבריהם, מכל מקום מזרע ישראל באו ומצוה להשיבם אל צור מחצבתם אלו האבות לבל ידח ממנו נדח." (משפטי עוזיאל, ח"ב, יו"ד סי' נ"ח)

וראה עוד: שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר סימנים ר"ל-רל"א (חליפת מכתבים עם הרב קלישר). שו"ת עוזיאל בשאלת הזמן סימן ס"ד (של הראשל"צ הרב בצמ"ח עוזיאל). וכתב על כך הרב דרוקמן שליט"א: "דברים אלו נכתבו ביחס לבני נישואי תערובת בכלל… קל וחומר לגבי המציאות שלנו שלא היתה כמותה בדורות קודמים כלל וכלל. אצלנו מדובר בתינוקות שנשבו ממש. זוהי משימה לאומית ממדרגה ראשונה, מהמשימות המיוחדות של דורנו, שהרי עשרות בשנים עשו הכל כדי לעקור כל זיק של יהדות, כל נימה שקשורה לשרשים יהודיים, והכל נעשה בכפיתיות ובברוטליות נוראה… את אלה בודאי מצוה לקרב ולסייע להם למלא רצונם – להתחבר בשלמות לעם ישראל על ידי גיור"

ונסיים בדברי הבן איש חי זי"ע (ויצא ש"ש): ידוע "לא גלו ישראל ונעשו מדרס כף רגל, אלא כדי שיתוספו עליהם גרים" (פסחים פז:), כי אי אפשר לישראל, בלי תוספת. יען כי ישראל נקראו קודש…. וכל קודש צריך לו תוספת, כי צריך להוסיף מחול על הקודש בכל מקום. ולכן יעקב אבינו ע"ה לקח אבן אחת הרומזת לישראל… ואמר לבניו ליקטו אבנים. רמז לגרים שצריך להשתדל לקבץ גרים תמיד בכל דור ודור כדי להוסיף מחול על הקודש כי זהו כבודו של קודש, לעשות לו תוספת מן החול בכל מקום…

==

אליהו זילכה הוא מוסמך לרבנות ומורה לשעבר בכיתת הכנה לגיור של "עמי" מבית אור עציון.