לפתע עלתה בי מחשבה, ומה אם האדמו"ר מסאטמר צדק? אולי בעקבות האירועים הקשים במצעד הגאווה ובכפר דומא שהציתו סיפה של מלחמת אחים. אולי מדינת ישראל היא אכן מעשה שטן? כפי שטען האדמור יואל טייטלבאום מסאטמר (ואתוודה שאיני מומחה למשנתו). ואולי לא שטן, אלא סתם טעות היסטורית חמורה? הרבי מסאטמר לא היה היחיד שחשב שזו טעות להקים את המדינה, אבל הוא וחסידיו הלכו עם זה מאוד רחוק.

כן דווקא סאטמר, אלו שאנחנו כל כך אוהבים להתרגז עליהם ואפילו לפעמים לשנוא. אלו המנוכרים לנו (ואנחנו להם) כל כך. במיוחד אותם שעושים כותרות כשהם נמצאים בהפגנות האנטי- ישראליות ושנפגשים עם כל מיני צוררים דוגמת אחמדניג'ד מיודענו משכבר, ודומיו. אולי דווקא הם צודקים, חשבתם על זה פעם?

אולי מדינת ישראל היא אפיזודה חולפת? סך הכל 67 שנים הם באמת פיפס קטן על מפת ההיסטוריה האנושית. הממלכה החשמונאית בימי בית שני שמכאן נראית לנו כזאת כאוטית ומבולגנת עמדה על תילה 200 שנה. אז קצת רספקט. מדינות וממלכות תמיד עלו וירדו מעל בימת ההיסטוריה. לגברת הרומאית שהסתובבה בשווקים בשיא תפארת האימפריה קשה היה לדמיין ימים שרומא אינה קיימת. כך גם לבחור שלגם כוס שיכר בלונדוניום. מי היה מאמין שמלכי אירופה, או הח'ליפות המוסלמית ירדו אי פעם מגדולתם? בטח לא אותם אנשים שחיו בשיא הפריחה של אותם ממלכות ותפיסות העולם שהם נשאו בחובם.

אז אנחנו מצדדים בדמוקרטיה ואנחנו שמחים על כך שעד עכשיו מעולם דמוקרטיות לא נחלמו זו בזו. אבל כמה שנים כבר קיימת הדמוקרטיה? והאם שכחנו שיש אויבים חוץ מאותם מדינות דמוקרטיות? נכון, כיום המדינות הדמוקרטיות עדיין אמנם בחזית הטכנולוגיה, הכלכלה, הקדמה וקביעת הבון טון, אבל לפחות בכלכלה הסינים כבר מתחילים להוביל, האסלאם על שלל גווניו מאתגר בצורה אחרת את המערב ורוסיה של פוטין בצורה שלישית. ומי יודע אילו כוחות עוד צומחים להם ברחבי הגלובוס.

אז אנחנו יושבים לנו כאן בטבורו של עולם ונראה לנו שמדינת ישראל, במתכונת זו או אחרת תישאר לנצח נצחים. אבל אולי המלחמות הפנימיות שלנו יביסו אותנו מבפנים ואלא החיצוניות יגברו עלינו? אולי התחזית של נתניהו לגבי איראן תהיה הרבה יותר אפוקליפטית ממה שהוא צופה ובעוד כמה שנים תהיה כאן מלחמה גרעינית, או סתם כוחות אסלאמיים רדיקאליים בחסות הגרעין יביאו אותנו אל סופנו?

אולי אלו שמתריעים על כך שאנחנו הולכים למדינה דו לאומית צודקים? ובסוף אנחנו והפלסטינים נשב באותו פרלמנט שייצור כאן מדינה אחרת לגמרי? ובעקבות כך ההרכב הדמוגרפי ישתנה? אולי הגירה מסיבית מהמדינות המתפוררות סביבנו ישנו את פניה של ישראל לבלי הכר? ואולי מלחמות הפנים והנגיסה בזהות שלנו ביס ועוד ביס יביאו אותנו אל סופנו? ואנחנו צועדים אל עבר מדינת כל אזרחיה עם חוקי הגירה וזהות אחרים משחשבנו? מי יודע?

ואז כשתשקע אותה מדינת ישראל, עליה חלמו הרצל ואוסישקין, כצנלסון, הרב קוק, אחד העם ומונטיפיורי, חסידי סאטמר ימשיכו. הם או שכמותם. התבוללות מזה וקריסת מדינת ישראל מזה והם בשלהם, כי יש להם פרספקטיבה של איזה אלפיים שנה של עם ששורד כל מיני תמורות היסטוריות. ויהודים אדוקים בצורה כזו או אחרת יהיו הנצר היחיד לעם ישראל. זה שאנחנו שייכים אליו וקוראים למדינה שלנו על שמו. והלקח המר של הקמת מדינת ישראל על ידי יהודים שעלו כחומה ילמד בספרי הלימוד של אותם יהודים שאפילו לא יהיו צאצאינו. נהיה בספרי ההיסטוריה ליד שבתאי צבי, הניסיונות לאוטונומיה יהודית בארגנטינה וברוסיה, או לצדו של בר כוכבא המושמץ באותן קהילות. בן כוזיבא ההוא שהכזיב..

לא, לא שאני באמת חושב ככה, אבל זו סתם מחשבה שפילחה את מחשבתי ומעלה אחריה שובל של תהיות. ומזכירה עד כמה שברירי הקיום שלנו, כבני אדם, כעם וכזהות שצרובה בתודעתנו.

ואז אשתי מיד אומרת- כשיש לי מחשבות כאלו, נו אז מה? מה זה משנה לך בנקודת הזמן הזאת? אם זה מה שאתה מאמין בו, וזו תפיסת העולם שלך תפעל על פיה. איך זה משנה את מה שאתה צריך לעשות עכשיו? נגיד ללכת לסופר כמו שהבטחת…