פירוק הרבנות הראשית – לאן נעלמה הפרגמטיות?

סערת הרב ריסקין מסרבת לרדת מהכותרות. אם לפני כמה ימים עוד ניתן היה לדון לכף זכות שהביקורת המושמעת כלפי הרבנות הראשית בימים אלו היא עניינית וספציפית, כעת ניכר בעליל שרוב החיצים שנורו, חודדו כבר זמן רב ע"י התקשורת, ורק חיכו לשעת הכושר כדי לירות אותם. אך בעידנא דריתחא כזאת, אין יותר קל מאשר לחשוף את הצביעות הצצה בין השורות של חלק מהמבקרים.

כאשר גוף פלוני טוען בחשש שאי הארכת כהונת הרב ריסקין "תגרום לנתק עם יהדות העולם", ובמקביל קורא ליהדות ארצות הברית להחרים את הרבנות הראשית – הצביעות והאבסורד משמשים בערבוביא.

במיוחד הופתעתי מתגובתו האפוקליפטית של הרב יובל שרלו, אשר איים כי יפעל לפירוק הרבנות הראשית במידה וזו לא תאשר את המשך כהונת הרב. שיטתו הפרגמטית במיוחד של הרב שרלו כלפי ארגונים ומהלכים רפורמים הינה מן המפורסמות, גם כאשר הרב סבור שהם נוהגים בחוסר ישרות. ואילו מול הרבנות הראשית הרוח הפרגמטית מתחלפת לפתע בשפה כוחנית במיוחד, עם אפס סובלנות. אין ספק שמאחורי דבריו עומדת תפיסה אשר לא רואה חשיבות יתירה לקיומו של מוסד זה.

האם כששופטי בג"ץ נלחמים שוב ושוב בקדשי ישראל כולל בארץ ישראל ודם יהודי נשפך בגלל "מוסריותם", שמענו אמירות שיש לפרק את בג"ץ ולהחליף את שופטיו בשופטים תמימי דרך…? כרטיס הכניסה למוסד אליטיסטי זה ידוע שנקנה בשיטת "חבר מביא חבר", והס מלהזכיר הכנסה של אדם שאינו בעל ההשקפה הטהורה.

האם כשחיילים הוכרחו לחלל שבת קרא הרב לתלמידיו שלא להתגייס לצבא עד שיובטח כי מקרים אלו לא יישנו? האם הרב איים שיקרא לפירוק צה"ל אם אסון הגירוש מגוש קטיף יתממש, ובמקומו להקים מליציות פיראטיות? שיטתו הסדורה שסירוב פקודה הוא מחוץ לתחום – ידועה לכל. האם כשקציני המשטרה מודחים בזה אחר זה לאחר שסרחו והגיעו לדיוטא התחתונה, גם שמענו מהרב איום בהקמת משטרה אלטרנטיבית? על כך ראוי שישאלו מלאכי השרת מפני מה נשתנו אלו מאלו.

ועדיין צריך לתקן את הרבנות

אודה ולא אתכחש שעל הרבנות הראשית לישראל לתקן את העיוותים והקלקולים אשר תחת אחריותה.

אחשוף כאן לראשונה סיפור אישי. לפני שנים מספר פנו אליי ממושב מסורתי בדרום הארץ בבקשה להעביר שיעורי תורה ולחזק את האווירה התורנית במקום. לאחר מספר חודשים שהתפללתי עמם והעברתי שיעורים יום יום, פנה אליי ועד המושב בבקשה לכהן כרב המושב הרשמי. לאחר שנמלכתי ברבותיי, פנה ועד המושב למועצה האזורית בבקשה למנותי.

מה רבה הייתה תדהמתם כאשר נמסר להם שהתקן תפוס על ידי רב המושב בעבר אשר החליט לנטוש את צאן מרעיתו כבר לפני 11 שנים (!), ואין שום גורם שמודע לכך. עוד נמסר להם שאין כל אפשרות להעבירו מתפקידו ללא הסכמתו. ועד המושב פנה אל הרב הנ"ל אשר סרב בטענה ששררה זו – לבנו ייעדנה… אף שחוויתי שחיתות זו על בשרי – אני כותב זאת.

הרבנות הראשית, על אף חסרונותיה הכואבים, אינה משחק לגו שכל אימת שאין אנו מרוצים מתפקודו ניתן לפרקו ולהרכיבו מחדש. הרבנות היא של כולנו, ולכל אחד התפקיד לחזקה, לתקנה ולאמצה. דוגמה טובה לכך ניתן ללמוד מהרב שמואל אליהו שליט"א, שאף שעבר מסכת עלבונות, שקרים וגידופים כאשר התמודד על משרת הראשון לציון, לא נמנע לאחר מכן להכריז שיסייע ככל אשר לאל ידו לרבנות הראשית ולעומדים בראשה.

נאחוז אף אנו בשולי גלימתו של הרב אליהו וננסה לנהוג כך ברבנות הראשית היקרה לנו, שהרי כך נאה וכך יאה לנהוג במוסד המופקד על כל העניינים התורניים במדינה. מצער מאוד שרבנים משתפים פעולה עם גורמים שמטרתם המוצהרת לבטל מוסד זה ועל ידי כך להחליש את כוח היהדות הנאמנה בארץ הקודש. היום זו הרבנות הראשית לישראל, וביום מן הימים (וגם לפני שבוע…) זה יהיה ארגון צהר!