העיתונאית החרדית שרי רוט השוותה היום (שלישי) בין גיוס חרדים לצה"ל לגיוס לצבא הרוסי בעבר. רוט כתבה: "‏הקטע הבא מוקדש מכל ליבי לבחורי הישיבות ואברכי הכוללים שקיבלו צווי גיוס ונחשבים בימים אלו לעריקים".

"הנה מה שסיפר לי סבא זצ"ל, הרב שלום גלאי, שעלה ארצה מליטא לחליסה שבחיפה: חובת הגיוס לצבא הרוסי הייתה אימתם של בחורי הישיבה. גם סבא מודאג היה, ונכנס אל רבו לקבל ברכה. החפץ חיים, מחמת זקנותו, כבר לא שמע היטב, וסבא דיבר אליו בקול רם. סיפר כי עליו להתייצב לצבא בעיירה אוסטרובה מזיובץ. תשובתו של הח"ח הייתה מפתיעה: "ה' יעזור שתשתחרר. באיזה מקום שתתייצב".

סבא חזר בשנית על דבריו, סבור כי שם המקום לא נשמע היטב. התשובה חזרה על עצמה. וגם כאשר צעק הוא את שם המקום. או אז נוסף לו עוד משפט: "שלא ישלטו בך הגויים", הייתה ברכת הדרך האחרונה…‏סבא עשה את דרכו אל אוסטרובה מזיובץ. יחד עמו היו עוד בחורי ישיבה רבים, אשר כמוהו גם הם קיבלו צו התייצבות.

הכל דיברו על רופא פולני, אשר ניתן לשחדו ולקבל שחרור. אך לשם כך היה צורך להירשם כבן העיירה, וסבא לא הצליח למצוא לו משפחה, אשר תיאות לרשום אותו כבנה. אנשים פחדו להסתכן. בלית ברירה החליט ללכת לקומרובה, העיירה הסמוכה. שם פנה הוא אל רב העיר, אשר סייע בידו למצוא משפחה מתאימה. אחר כך, תמורת 200 דולר, השיג גם שחרור מאת הרופא הפולני במקום".

עוד היא כתבה: "רק ימים ספורים אחר כך נודע לו גודל הנס הפרטי שלו. בעיירה אוסטרובה מזיובץ נתפסו כל בחורי הישיבה, לאחר שהרופא הפולני הואשם בלקיחת שוחד. הם הובלו חזרה קשורים בשלשלאות. סבא ניצל מגזר הדין הזה. ברכת רבו נתקיימה בו…‏ועדיין נותר חלקה האחרון של הברכה.‏המלחמה פרצה. הישיבה חולקה לשני חלקים.

חלק עברו לוילנא, והחלק השני לאוטיאן. סבא היה בין האחרונים. גם כאשר אסרו הרוסים את מי שאינם אזרחי ליטא ושלחום סיבירה, הסתתר עם קבוצת בחורים בעליית גג אשר בבית ספר מקומי. שם ישבו הם ושקדו על תלמודם יום וליל.‏ עד שנאסרו.

היה זה בשבת קודש. סבא נלקח אל חדר החקירות של הנ.ק.וו.ד. קשה עד מאד לתאר היום את גודל האימה, אשר שררה בלבבות בימים הללו מן השלטונות הסובייטים. פחד מוות של ממש. בחורי ישיבה נחשבו אז לקונטרוולוציונרים, וככאלו היו הם חשודים מראש".

לסיום כתבה רוט: "הקצין הגיש לסבא טופס מלא בכתב יד צפוף, וביקשו לחתום למטה. "שבת היום. ואיני יכול לחתום", לא היסס סבא. בין רגע נשלף אקדח. הקצין כיוון אל ראשו של סבא ואיים לירות. "אתה יכול לירות, אני אינני מחלל את השבת", עמד סבא בקור רוח על דעתו, והכין עצמו בכל נפשו לירייה, אשר תישמע עוד מעט קט.

שניה מקפיאת דם חלפה בחלל. הקצין השיב את הנשק אל חגורתו. הוא חתם בעטו את שם סבי…‏'שלא ישלטו בך הגויים', הבטיח לו מורו ורבו מרן הח"ח. וכלי הנשק שב אל נידנו…".

בתגובה רבים תקפו אותה ברשת על ההשוואה שעשתה בין גיוס לצבא היהודים, לגיוס לצבא הרוסי.