הרבנית חנה הנקין תקבל דר' לשם כבוד מבר אילן

בהרצאתה השבוע (יום א') בבר-אילן, הסבירה הרבנית את השינוי בתפקידן של נשים בעולם ההלכה: "אין ספק שבתוך ההלכה, גבולות הגזרה היום מקיפים נשים למדניות והחידוש הזה הוא חידוש לא רק מבורך אלא הוא גם מעניק פרצוף עכשווי וידידותי להלכה- ההלכה צועדת עם הקדמה ויש עשרות אלפי נשים שחיות היום חיים נוחים בהרבה, בדרכי נועם ללא השפלה בשאילת השאלות וקבלת התשובות. זהו שירות לעם ישראל וגם שירות להלכה", אמרה.

בדברה על פסיקת ההלכה כיום, הסבירה הרבנית הנקין כי הכוונה בפסיקת הלכה היא גם להורות הלכה. "המפעל שאני עומדת בראשו נקרא יועצות הלכה. בחרנו במינוח צנוע לבוגרות שלנו מתוך מודעות למקומנו ומתוך הרצון לנצל את הכוחות לטובת עם ישראל. הרב ליכטנשטיין המנוח, אמר לנו כי המינוח שבחרנו הוא פחות דרמטי מהדרך שהובלנו וזאת הייתה כוונתנו".

לדברי הרבנית הנקין, השינוי הגדול בגבולות עולם ההלכה ותפקידה של האישה, הגיע במאה ה- 20, בעקבות קידום נשים והתעוררות סוגיות לגבי התפקידים שאישה יכלה למלא. "אחת הסוגיות הראשונות נגעו להשגחת כשרות. הפוסק משה פיינשטיין נדרש לפסוק האם אישה יכולה להיות משגיחת כשרות. הוא טען כי מדובר בתפקיד של שררה ויש כאן בעיתיות שכן משגיח כשרות יכל לפעול נגד מעסיקו ופעל מתוך סמכות ציבורית. עם זאת, קבע הרב פיינשטיין כי במקרה שהובא לפניו, האישה הייתה אלמנתו של משגיח כשרות ולצורך פרנסת המשפחה, התיר לה להיות משגיחת כשרות. כאן אנו למדים על גדולתו של הרב פיינשטיין שהיה מודע לתקדים שקבע, אך ידע לעשות זאת בתבונה. אנו למדים לראשונה על שינוי גבולות הגזרה בתפקידן של נשים".

הרבנית הנקין המשיכה וציינה כי נושא נוסף ששינה את תפקידן של נשים בעולם ההלכה, היה ההיתר לנשים לבחור ולהבחר בשוויץ בשנות ה- 70. "הרב ויינברג נשאל ,האם בעקבות החלטה להתיר לנשים לבחור בשוויץ, יכולה אישה לכהן בתפקידים קהילתיים בשוויץ. הרב ויינברג קבע כי אישה יכולה להיבחר למוסדות הקהילה, אך לא ראוי לעשות כן. הוא נשען על דבריו של הרב עוזיאל שקבע כי, אם אישה נבחרה ולא מונתה, אין בכך בעיתיות במינוי אלא רק במידת הצניעות. לדעתו, לא התפקיד היה בעייתי, משום שהתורה הייתה מגבילה את התפקיד במקרה כזה. לפיכך, אישה יכלה לתפקד בתפקידים סמכותיים".