איך ליברפול בונה את הקישור שיחזיר לה את ימי הזוהר? כבר שנים ארוכות שליברפול מפנטזת להביא קשר איכותי ברמה גבוהה. כזה שיזכיר קשרים איכותיים קודמים כדוגמת ויינאלדום, צ'אבי אלונסו או אפילו קוטיניו – שהיה האחרון ברמות הגבוהות ששיחק במדי הקבוצה.

למרות שבשנים האחרונות הקבוצה מצליחה בפן הקבוצתי עם שתי אליפויות מקומיות, אליפות אירופה ושתי סגנויות, נראה שמשהו עדיין חסר בפאזל הקבוצתי.

מצד אחד, ההגנה איכותית מספיק, ההתקפה – למרות שהשתנתה לא פעם עדיין מניבה שערים, וכן הקשרים כדוגמת מקאליסטר, חראפנברך, פביניו והנדרסון (שכבר עזבו) מתפקדים בצורה יעילה. אך עדיין, למרות שהקבוצה טובה בסך הכל ומצליחה, היא לא דורסת כמו קבוצות אחרות כדוגמת מנצ'סטר סיטי, פאריס או ריאל.

לחלק החסר הזה אני קורא קשר התקפי ברמה גבוהה. אחד כזה שיעשה את ההבדל בין קבוצה מוחצת לקבוצה טובה. קבוצה שלא רק עולה לרמות הגבוהות פה ושם, אלא באמת מצליחה לדרוס ולייצר קביעות והרתעה בקרב קבוצות הליגה.

ימי הזוהר
צילום: Jason Wells / Shutterstock

הגעתו של פלוריאן וירץ

עם הגעתו של פלוריאן וירץ, נראה שאולי סוף סוף יצליחו האדומים לתקוע יתד ולהראות שהנה, אנחנו פה אחת ולתמיד כדי להישאר.

הקבוצה שהייתה לאורך שנים ידועה ככזאת שמוכרת כישרונות צעירים מבטיחים בסכומים גבוהים, (כמו פרננדו טורס, ראחים סטרלינג, לואיס סוארס, קוטיניו ואחרים) ולא שומרת אותם כדי להיאבק עם אריות אירופה, שינתה את עקרונותיה ללא ספק בשנים האחרונות. זה כשמדובר גם בבלם היקר ביותר בזמנו – וירג'יל ואן דייק – 84.5 מיליון יורו (אמנם סכום שכבר נשבר מאז קיץ 2018), ובשחקני רכש נוספים כדוגמת אליסון בקר, נונייז, סובוסלאי ועוד.

עם שבירתו של שיא רכישה חדש בפרמייר ליג על הקשר הגרמני – פלוריאן וירץ (137.5 מיליון יורו עם בונוסים), נראה שהפעם ליברפול הולכת על כל הקופה. על אף האליפות האחרונה, ובסיכום העונות האחרונות בהשוואה לזו שהסתיימה, ליברפול נמצאת בירידה. כן כן, בירידה. הנתון הזה מוגדר לפי סטטיסטיקה.

אין ספק שהאדומים ניצלו עונה נוראית של היריבה העיקרית ממנצ'סטר, וזכו בתואר האליפות בלי יותר מדי קשיים, תודות גם לפאשלות אין ספור שהגיעו מצד התותחנים.

אך בעקבות התחזקותם של התכולים הקיץ, נראה שליברפול מחמשת עמדות ומכינה את עצמה בצורה יוצאת דופן לעונה הקרבה. אך הפעם, עושה זאת בסטייל.

הכדורגל ההתקפי, אין מה לעשות, כבר למעלה מחמש עשרה שנים מכתיב את הקצב בכדורגל העולמי. נכון, פה ושם יש יוצאים מן הכלל, כפי שראינו העונה בהתמודדות בין אינטר לברצלונה למשל, או מהעשור האחרון מאתלטיקו מדריד. אך בגדול, נראה שכדי להצליח בטווח הרחוק, נדרש להביא שחקנים בעלי יכולת טכנית וראיית משחק גבוהה. מנצ'סטר סיטי מיישמת שיטה זאת כבר שנים ארוכות ונמצאת לא בכדי בטופ (להוציא את העונה האחרונה). כך גם ריאל מדריד ופאריס סן ז'רמן.

פיאסקו של מונדיאל המועדונים

קישור איכותי לקבוצה חזקה

קישור יכול להכתיב את קצב המשחק בצורה ברורה, וכאשר מאמן מבטיח לעצמו שליטה בקצב הוא גם שולט במשחק. כל מה שצריך יותר מזה, הוא שחקני התקפה טובים מספיק כדי שידעו לנצל את היתרון שקבעו הקשרים, בניצול מירבי של כדורים ברחבת היריב. כך לימד אותנו פפ גוארדיולה.

נכון, אצל יורגן קלופ הדברים למרות ההצלחות היו מעט שונים. במשך שלושים שנה לא הצליחה ליברפול לעמוד כנגד מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי ולקחת אליפות. עד שהגיע יורגן קלופ וזכה עם הקבוצה בעונת 2019/2020. זה היה עם כדורגל מסיבי, שלוחץ ללא הרף, אך גם מאידך ללא קישור איכותי מספיק מבחינה התקפית. זאת הסיבה שהקבוצה לא הצליחה לטווח הארוך לקבע את מעמדה כאחת מאימות היבשת, ופעם אחר פעם כנגד ריאל מדריד הייתה מפשלת.

עוד מוקדם לקבוע אלופות, אך נראה שהקיץ עבור שתי הגדולות של אנגליה – ליברפול וסיטי, רק מתחיל. הקבוצות הוציאו כבר כמעט 200 מיליון יורו כל אחת, כאשר אנחנו רק בתחילתו של הקיץ. היריבות אינטנסיבית וכתוצאה מכך עולה גם העניין הכללי.

סיטי שצירפה כבר את ריאן שרקי, טייאני ריינדרס, אית נורי ואחרים, תהווה יריבה ראויה לליברפול. גם ארסנל תנסה להתחמש בצורה משמעותית, ולצרף את רודריגו מריאל מדריד, זובימנדי מסוסיאדד וויקטור גיוקרש מספורטינג ליסבון. אלו השמות החמים לפי השמועות כרגע אצל התותחנים.

ימי הזוהר