לאחרונה העולם הרבני סוער, בעיקר בארה"ב, סביב המצאת ה'כושר סוויצ', המאפשר כביכול הפעלת חשמל בשבת לנוחיות או לצרכים שוטפים ולא חיוניים. מדובר במתקפה שיווקית ממוחזרת מלפני כשלש שנים. באותה קטגוריה, להבנתי, מתפרסמות מודעות, כולל בעתונות החרדית, בדבר היתר 'שבתריס' להפעלת תריסים חשמליים בשבת בכל עת שיעלה הרצון.

מאחורי שתי ה'המצאות' עומדת קביעה הלכתית שכביכול יש אפשרות לפעול בשבת בתחכום המותר לכתחילה, שאיננו אפילו בגדר 'גרמא' אשר הותרה רק לצורך רפואי, בטחוני וכיו"ב. השיטה קרויה בפיהם 'מניעת המונע' או 'הסרת המונע'.

לא גרמא אלא איסור בידיים

אני מיצר מאד על הפרחת תיאוריה זו ע"י עמיתנו המכון הטכנולוגי הלכתי (ידידי הרב הלפרין הי"ו) בירושלים, שאיננה מוסכמת ע"י שום פוסק מובהק ובעל מוניטין. כל בר דעת מבין שבסופו של דבר אם אדם עושה פעולה מכוונת ויש תוצאה הכרחית – הריהו אחראי לתוצאה כ'עושה' או כ'גורם', לא פחות מכך! גם אם יגרד את אוזן ימין בפיתול יד שמאל. יתר על כן, המכון שהמציא תיאוריה זו מפרסם בכתביו שהרב ש"ז אוירבך זצ"ל ראה בפעולה זו איסור 'בידים' אם התוצאה מתחילה מיד, כמו חיתוך קרן אור הפותחת דלת מעלית.

כל פרח-אברך יודע כי האדם אחראי משפטית והלכתית לנזק שגרם גם אם פעל באמצעי מתוחכם בשיטת 'הסרת המונע'. בסופו של דבר מידי 'גרמא' לא יצאנו בשום מקרה, ולא כאן המקום להרחיב על כך. ראו באתר מכון 'צומת' בקשר לאפסות שיטת 'מניעת המניעה'.

אוכל להכיל, בדוחק, היתר שיטה זו – שהיא 'גרמא' פשוטה – במערכת אזעקה המיועדת לבטחון מפני גנבים ואלימים למיניהם. לא אוכל להבין כיצד ניתן להתירה לפתיחת תריס חשמלי וסגירתו בשבת, וישתקע הדבר ולא ייאמר.

היתרים מתוך אינטרס שיווקי

הראו לי אישורי הרבנים דב ליאור ורצון ערוסי ל'שבתריס'. הם אמנם הגבילו את היתרם רק "למקום שבו מצויים ילדים קטנים וקיים חשש שהפעלת התריס ע"י שעון שבת תסכן אותם". אך הנה לפנינו תסמונת הרחבת ההיתרים מתוך אינטרס שיווקי: הגבלה זו איננה במודעת החברה המפיצה ("פטנט בלעדי המאפשר הפעלה ידנית בכל עת של התריסים החשמליים ללא חילול שבת").

מכאן קצרה הדרך ל'כושר סוויטש' האמריקאי המבשר בשיווק נמרץ על 'פטנט' להפעלת נורות תאורה ומזגן וכל מכשיר אחר בשבת על פי ההלכה. מכשיר זה פועל על בסיס 'הסרת מונע', דהיינו חציצת קרן אור המפעילה את התאורה! וגם אם התוצאה מתעכבת קמעה – מידי 'גרמא' לא יצאנו!

היתרים כאלו מאופיינים בשרשרת של הסתמכות רבנית זה על זה, מבלי שהם נכנסים לעבי הקורה. לדידי, לא יעלה על הדעת שכל רב יתן כשרות למפעל מזון, למשל, מבלי שהתמחה בנושא, או יאשר מקוה ציבורית (שלא בעירו). כך בדיוק בנושאי שבת; הזכות למתן אישורים שמור לרבנים המתמחים בכך, ואני קובע זאת בבטחה, ומתוך תחושת אחריות, למרות שיאשימוני בנגיעה בדבר!

בטוחני איפוא כי גם אם ממציאים ומפתחים למיניהם 'מוציאים' אישורים רבניים מתוך אינטרס שיווקי, בטוחני כי הציבור לא יקבל זאת וידחה על הסף גם רבנים חשובים שאין זו בקעת התגדרותם.

==

הרב ישראל רוזן הוא  ראש מכון 'צומת'.