לפני פסח התקיים תרגול לצורך הכנה מעשית להקרבת קרבן פסח. בעקבותיו הופיעו בתקשורת תגובות חסרות-קשר-למציאות כגון: "מחר תחזירו גם את עבודת המולך" וכד'. אנשים רבים (שרובם, אגב, לא מקפידים גם על מצוות אחרות) שאלו למה לשוב למנהגים קדומים ולא להסתפק באלה של היום.

מאחורי הטענות האלה עומדת טעות מאד בסיסית. נקודת ההנחה של השואל היא ששמירת השבת נובעת מהסיבה שהפרט חי בתוך קבוצה שנוהגת ככה. הם מניחים שאני שומר שבת כי שמרתי שבת בשבת שעברה, ומפני שגם החברים שלי שומרים שבת. לתפישתם, פעם היו עושים דבר אחד, היום עושים דבר אחר. ואני פשוט עושה מה שכולם עושים. לכן, אין טעם לחזור לעשות מה שעשו פעם. וזאת הנחת יסוד שגויה ומוטעית.

האמת היא שאני שומר שבת לא בגלל ששמרתי שבת בשבוע שעבר, לא מפני שאבי שמר שבת ולא בגלל שחברי שומרים שבת. כל אלה אינם מזיזים לי כהוא זה. אני שומר שבת מפני שלפני שלשת אלפים שנה נגלה אלהים, בורא העולם ומנהיגו, אל אבותי, ונתן להם ספר חוקים שבו כתובים כל מיני חוקים, אחד מהם הוא שמירת שבת. כאדם שומר חוק אני שואף לא רק לשמור את השבת אלא גם לשמור את יתר החוקים הכתובים שם.

לכן, אינני חייב תשובה למי שמדבר על הפסח במונחים של מנהגים ונורמות. וודאי שאינני חייב שום תגובה לכל אלה שמנסים לחבר ביני לבין כל מיני מנהגים פרימיטיביים של עמים קדומים שאין להם שום קשר לא לתורה ולא לעם ישראל. (אגב, דווקא בסוגיה זו היה ניכר לעין שכל מי שתומך בתרגיל של קרבן פסח מנמק זאת בנמוקים מסודרים ומובְנים, וכל מי שמתנגד מנמק זאת בכל מיני רגשות ואסוציאציות שהדבר מעורר בו).

הפתעה: אני גם בעד סקילת חוטאים

טענות אחרות העלו את הטענה שאם מחזירים את קרבן פסח, צריך גם לחזור ולסקול מחללי שבת. והיו שכתבו שאם מקריבים פסח צריך גם לסקול נואפות בכיכר העיר. האמת, לא מדויק, ענשה של נואפת הוא לא סקילה אלא מיתה אחרת (אבל לא ניתפש לקטנות). מאיפה הם לקחו את כיכר העיר? לא יודע למי פתרונים אבל ודאי לא לאלהים. בתורה שאני למדתי כתוב שההמתה מתבצעת מחוץ לעיר.

ובמיוחד: למה דווקא נואפות? למה לא נואפים? כנראה נואפות נשמע הרבה יותר פרימיטיבי לאוזן מערבית אז עדיף לדבר על נואפות ולא על נואפים. אבל בפועל, כידוע לכל מי שלמד תורה, הורגים הרבה יותר נואפים מאשר נואפות. אמנם נכון שבכל מעשה ניאוף יש גם איש וגם אשה. אבל את האיש הורגים בכל מקרה ולגבי האשה עדיין צריך לברר האם עשתה זאת מרצון או מאונס. אבל כן, בשורה התחתונה: בתורה כתוב שהורגים מחללי שבת ונואפים.

אז כן, כותבים יקרים, יש לי הפתעה בשבילך: אני גם בעד זה. ואבאר מדוע. אך לפני כן תואיל אתה המתנגד להסביר לי, מדוע אתה שומר שבת, כשרות, מילה, מדוע אתה מניח תפלין, אם התורה איננה ספר מחיב בעיניך?

ובקשר לשאלה איך אמורה להראות מערכת אכיפה ע"פ ההלכה, האמת היא שפרטתי זאת במאמר שפרסמתי בעבר ואביא כאן את תמצית הדברים: המערכת לא מיועדת להשמיד את כל החוטאים אלא לשמר מצב שבו אין חוטאים. גם חז"ל הבינו זאת ולכן כאשר היו יותר מדי חוטאים הם פשוט הלכו ופרקו את הסנהדרין (ע"מ לשוב ולבנותה כאשר יתאפשר הדבר). אבל המצב האידאלי הוא שאין חוטאים. נכון, כדי לשמר את המצב הזה צריך מדי פעם, בהזדמנויות נדירות, גם להרוג מישהו שבכל זאת הלך וחטא. אבל החברה היא חברה תקינה. וכדי לשמר זאת – אכן, צריך שיהיה עונש מוות.

כל זאת בניגוד למצב שבו אנו חיים היום, שבו הנחת היסוד של החברה היא שיש פשיעה. מהפשיעה הזאת מתפרנסים באופן קבוע כ"כ הרבה אנשים, כך שלא יתכן שהפשיעה תחוסל. מכל גנב מתפרנסים כ"כ הרבה שוטרים, שופטים עורכי דין וסוהרים, כך שלא יתכן שאי פעם מישהו יפסיק את הפשיעה

אצל מי יש נורמות פרימיטיביות?

ובקשר לדיבורים על נורמות פרימיטיביות של העבר, הייתי מציע למי שגר בבית של זכוכית לא לזרוק אבנים. חברה פרימיטיבית וחשוכה שמקדשת את יצר המין, שמתייחסת בסלחנות לנואפים, שבה זה נורמלי שאדם יחזר אחר אשת רעהו, שבה כל זוג שלישי שמתחתן מתגרש, היא חברה חולה ופרימיטיבית. חברה שכל תרבותה חיה בתוך שכבת זרע וסובבת סביב היצר הפרימיטיבי ביותר של האדם, היא חברה כ"כ חולה ו פרימיטיבית באופן כ"כ ברור, שהדבר ניכר מיד לכל עין חוץ מעין שהתרגלה למצב הזה. אז סליחה מהחברה הפרימיטיבית של ישראל תשע"ה, אבל אני בהחלט מעדיף על פניכם את החברה שסוקלת נואף כל יומים. אתם יודעים מה? אפילו בכיכר העיר.