ביקורת סרט: "דה האן: קול מחוץ לזמן" - דמות שסירבה להיות מוגדרת

דוקומנטרי מרתק זה, בבימויו של צבי לנזמן, מציג פרק היסטורי מטלטל ומורכב שרבים לא מכירים – סיפור חייו ומותו של יעקב ישראל דה האן, דמות אניגמטית שהותירה חותם עמוק בקהילות שונות וסותרות.

הסרט מצליח לעשות את הבלתי אפשרי כמעט: להציץ לתוך קהילת נטורי קרתא הסגורה, לחשוף את הקשר המפתיע של דה האן עם הקהילה הלהט"בית באמסטרדם, ולשפוך אור על תעלומה שסירבה להיפתר במשך כמעט מאה שנים – מי עמד מאחורי ההתנקשות הפוליטית הראשונה בתולדות הציונות.

דמות פרדוקסלית: חייו הסוערים של דה האן

הכוח העיקרי של הסרט נמצא ביכולתו להציג דמות פרדוקסלית שלא התאימה לשום תבנית: יהודי מסורתי שהתרחק מהדת, כתב את הרומן הלהט"בי הראשון בהולנד, חזר בתשובה, הפך לציוני, ולבסוף הנהיג את המאבק האנטי–ציוני של העדה החרדית הקיצונית – כל זאת בעודו ממשיך לכתוב שירה הומו–ארוטית.

חשיפות היסטוריות: תעלומת הרצח נפתרת

לנזמן מצליח לארוג קווי עלילה מורכבים אלה לכדי נרטיב קוהרנטי, המשקף את הקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים שליוו את דה האן. ההקלטות הנדירות שנחשפות לראשונה בסרט, במיוחד אלו של רחל ינאית בן–צבי, משמשות כמעין עדות היסטורית מהדהדת, החושפת את המנגנונים האפלים שהובילו לרצח שטלטל את היישוב העברי ב-1924.

נקודת השיא של הסרט היא ללא ספק חשיפת ההקלטות שאספה פרופסור רות קרק (כלת פרס ישראל) יחד עם ממצאים מארכיון קיבוץ יפעת, המספקים פתרון לתעלומת הרצח הפוליטי שהיה ככל הנראה הראשון בתולדות התנועה הציונית. התיעוד פותח צוהר לאירוע היסטורי רב–משמעות וליחסים המורכבים בין הציונות לבין מתנגדיה, שאת הדיהם ניתן לחוש עד היום.

עוד באותו נושא

מכתב קולנועי שאינו נסגר: ביקורת על "מכתב לדויד"

13:41 | אבי לודמיר

0

0

😀 👏

הסרט מציף שאלות נוקבות על הדרך שבה אנו בוחרים לזכור את ההיסטוריה שלנו ועל הקשר המפתיע בין רחל ינאית בן–צבי, אשת הנשיא השני של ישראל, לפרשה עלומה זו.

כתביו של דה האן: חלון לנפשו

הטקסטים של דה האן המופיעים לאורך הסרט הם נקודת חוזק משמעותית המעניקה לצופה הצצה לנפשו המורכבת ולעולמו הפנימי הסוער. דרך כתביו אנו מקבלים תמונה עשירה ומלאה יותר של האיש שסירב להשתייך למסגרת אחת, ושמצא עצמו בצומת דרכים היסטורית.

העבודה הקולנועית של לנזמן מצליחה לאזן בין הממצאים הארכיוניים, הראיונות העכשוויים והחומרים ההיסטוריים. עריכתה של שירה קלרה וינטר רגישה ומדויקת, ועיצוב הפסקול של רותם דרור מוסיף ממד נוסף של עומק ורגש לסיפור.

רלוונטיות עכשווית: פרדוקס הזהויות

מה שהופך את "דה האן: קול מחוץ לזמן" לרלוונטי במיוחד הוא היכולת להציג כיצד דמות אחת מדהימה יכולה להפוך לסמל עבור קבוצות כה שונות ואף מנוגדות. העובדה שקיצוני דתי הפך לגיבור של הקהילה הלהט"בית באמסטרדם, בעוד שאיש שכתב ספרות הומו–ארוטית נערץ על חרדים קיצוניים, היא פרדוקס המשקף את המורכבות האנושית מעבר לתוויות ולקטגוריות.

שאלות על ההיסטוריה והנרטיב הציוני

הסרט מעלה תהיות על האופן שבו קהילת נטורי קרתא מאמצת דמות שהייתה בעצם פורצת דרך בספרות הלהט"בית, ומרמז על האירוניה שבהערצה זו. במקביל, הוא מציג שאלות על הנרטיב הציוני ועל האמצעים שננקטו לשמירה על האינטרסים של התנועה בראשית דרכה.

סיכום: חוויה קולנועית מעוררת מחשבה

"דה האן: קול מחוץ לזמן" הוא דוקומנטרי חקרני ומעמיק, המצליח לפרוס תמונה היסטורית מורכבת דרך דמות אחת יוצאת דופן. הסרט ראוי לצפייה לא רק בשל החשיפות ההיסטוריות המרעישות שבו, אלא גם בשל היכולת שלו להציג את המורכבות של זהויות אנושיות ואת האופן שבו אנו בוחרים לזכור את העבר.

צבי לנזמן הצליח ליצור דוקומנטר שמשלב בין חקירה היסטורית, ניתוח פוליטי ותיאור של קונפליקטים אישיים באופן המעורר מחשבה ומזמין דיון. כמו דה האן עצמו, גם הסרט מסרב להיות מוגדר או מוכנס לקטגוריה אחת, ובכך טמון כוחו.

עבור צופים המעוניינים בהיסטוריה של הציונות והיישוב, ביחסי דת ומדינה, או במורכבויות של זהות וקהילה, "דה האן: קול מחוץ לזמן" מציע חוויה קולנועית עשירה ומאתגרת, שתותיר אתכם עם שאלות רבות ותובנות חדשות.

הסרט זמין לצפייה בכאן 11 ובכאן BOX.