בערב שבת הגדול תשכ"ט הלך לעולמו אחד מאנשי הרוח המשמעותיים ביותר בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, הרב אריה לוין זצ"ל, אשר היה ידוע בכינויו "רב האסירים". הרב לוין, ששימש כרב וידיד קרוב של האסירים היהודיים, נודע בשירותיו המיוחדים למחתרות ולאנשי ההתנגדות לשלטון המנדט הבריטי והיה דמות מקובלת בקרב כל חלקי היישוב בעקבות גבורתו הרוחנית והמעשית.

הנה עשרה דברים שייתכן ולא ידעתם על רבי אריה לוין:

1. הרב לוין היה ידוע בכינויו "רב האסירים", בשל ביקוריו הקבועים בבתי כלא, החל מתקופת המנדט הבריטי. הוא נהג להגיע רגלית לבתי הכלא, וביקר אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום בכל שבת במשך כעשרים וחמש שנה.

2. לאחר מלחמת העצמאות, כאשר הוחזרו לישראל גופות לוחמי מחלקת הל"ה, הרב לוין ערך את גורל הגר"א על מנת לזהות את גופות החללים.

3. הרב לוין היה קרוב לרב קוק, וראה אותו כרבו. הוא נהג לבקר אותו בביתו באופן קבוע, ובשל תמיכתו בו הוא הותקף באלימות על ידי קנאים.

4. הרב לוין נמנה עם בני הישוב הישן, אולם עם זאת הגדיר עצמו "כחבר משתתף" במאבק הצבאי לאומי להקמת מדינת ישראל, סייע ללוחמי מחתרות בבריחתם מהבריטים, וכן סייע בהסוואת עולים בעלייה בלתי חוקית: "משתייך אני למפלגת אומרי תהלים, לומדי משניות, לומדי דף יומי. אולם מה אעשה וליבי נמשך אחר יהודים המוכנים למסור נפשם למען אידיאלים שהם מאמינים בהם, ולמען עמם וארצם".

5. סמוך לפטירתו עוטר הרב לוין בעיטור לוחמי המדינה על פועלו בתקופת המחתרות.

6. כשנשאל מה הוא מאחל לעצמו ליום ההולדת, ענה בפשטות: "לחיות עד יום מותי".

7. כאשר התהלך פעם ברחובות ירושלים והבחין באחד מתלמידיו לשעבר, החוצה את הכביש לצד השני כדי לא להיתקל בו. חצה רבי אריה אף הוא לצד השני של הכביש וניגש לתלמידו וברכו בחום. "אני כל כך שמח לפגוש אותך", אמר לו רבי אריה. "מדוע ניסית להימנע מלהיפגש עימי?". השיב התלמיד: "אני מתבייש מהרב, כיון שאיני חובש כיפה…". הביט בו רבי אריה ואמר: "חברי, אינך רואה? אני נמוך קומה. אני רואה רק עד הלב".

8. במכתב ברכה אחרון של ר' אריה שנכתב ממיטת חוליו ושוגר אל כנס חיילי הארגון הצבאי הלאומי במחוז ירושלים, כתב ר' אריה ׳רב האסירים׳ זיכרון מרטיט מביקורו אצל האסירים עולי הגרדום לאחר שנידונו למוות: "…בביקורי האחרון ב(כלא) עכו, ברגעים הראשונים עמדנו דוממים… גם ברגעים האלה הסתירו את צערם ממני ונראתה צחוק על פניהם.. ובקשה אחת מהם אלי להבטיחם שלא להצטער כלל. שאלוני.. איזה פסוקים אפשר להגיד אם נישאר איזה רגעים אחר "שמע ישראל". נשארתי כאבן דומם. התנשקנו בידיים, עד שהדמעות הרטיבו הידיים ובכינו.. מי יוכל לתאר גודל רוחם של גיבורי הרוח ועדינות נפשם שבאמונה הטהורה קיבלו עליהם את גזר דינם… אין לנו הסופר שיוכל לתאר גודל ואורך רוחם של אחינו אלה, אשר בחייהם שמעו הד קל להרגיש גם מרחוק צרות אחינו המעונים מרחוק-רחוק והשיגו רוח–קודש למסור גופם ונפשם בעד עמנו וארצנו.. אשר אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם… ולמען תספרו לדור אחרון כי היה איש פשוט בלי שום תיק אשר אהב את אבותיכם והצטער בצער משפחותיכם ואהבה נשארה בליבו כמו יקוד-אש…אחיכם הקשור אליכם בלב ונפש, ארי' לוין".

9. הרב לוין נפטר בערב שבת הגדול, ונטמן באותו היום אחרי חצות היום, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו (הן בשל קדושת השבת והן בשל חודש ניסן שאין מספידין בו).

10. על פי צוואתו נרשם במצבתו שהוא מבקש ממי שעולה לקברו שיאמר את המילים הבאות: "אני מאמין באמונה שלמה שתהא תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים".