הדחת ראש השב"כ: הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו הגישו לבית המשפט העליון את טענותיהם בתגובה לצו הביניים שניתן בעתירה להדחת ראש השב"כ רונן בר. את התשובה הגיש עורך הדין ציון אמיר. בתשובתה הממשלה מבקשת לדחות את צו הביניים.

הממשלה: ראש השב"כ היה צריך לעתור בעצמו

הטענה המרכזית של הממשלה היא כי הסוגיה איננה שפיטה משום שזו סמכותה של הממשלה על פי חוק, עוד טוענת הממשלה כי לפי כללי זכות העמידה ראש השב"כ היה צריך לעתור בעצמו במידה והוא נפגע מההחלטה. הממשלה הזכירה את פסק הדין "פוקס נגד היועץ המשפטי לממשלה" שבו נקבע כי אין לדון בעתירה של עותרים ציבוריים בעניין שבו יש נפגע אישי, ישיר ומובהק שבחר שלא לעתור לבג"ץ.

הממשלה טוענת כי הטענה שהחקירות בעניין קטר גרמו להחלטה לפטר את ראש השב"כ אינה נכונה, ובנוסף הסדר הכרונולוגי של האירועים מוכיח את ההיפך. עוד נטען כי ראש הממשלה לא חשוד בשום עבירה ולא נמצא בניגוד עניינים.

הממשלה הזכירה את דבריו של המשנה ליועמ"ש דאז, מני מזוז, ביחס לחוק השב"כ שטען כי הנחת המוצא היא ש"ראש שירות לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה". וסיכמה כי אי אפשר לכפות על ראש הממשלה והממשלה המשך עבודה עם ראש שב"כ שאינו נהנה מאמונם.

נזכיר כי בשבוע שעבר השופטת גילה כנפי שטייניץ נתנה צו ארעי שלא להתחיל במימוש החלטת הממשלה בטרם ידונו שופטי בג"צ בבקשה לצו ביניים. הדיון נקבע לתאריך 10/4.