אחרי מאבק משפטי ארוך: יהודייה שהייתה נשואה למוסלמי הצליחה לקבל הכרה מהמדינה כגרושה מבן זוגה שממנו ברחה.

שנים ארוכות לאחר שעזבה את בעלה המוסלמי ושבה ליהדות קיבלה מיכל (שם בדוי) את ההכרה מהמדינה כגרושה. העיכוב הרב קרה מכיוון שהיא עשתה את התהליך הפרוצדורלי במשרד המשפטים של השבה ליהדות בטרם סיימה את הליך הגירושין. משכך, מיכל הייתה צריכה לעבור מסע משפטי ארוך על מנת לקבל הכרה כגרושה מהמדינה. כעת, פועלים בארגון 'יד לאחים', המלווה את מיכל בכל השנים האחרונות, למצוא דרך להקל על נשים בעלות סיפור דומה על מנת שיוכלו להתנתק בקלות יותר מעברן המוסלמי.

את בן זוגה המוסלמי הכירה מיכל שהייתה בת 17, בעת שעבדו בעבודות סמוכות אחת לשנייה. בין השניים נוצר קשר שבמהלכו הוא הרעיף עליה אהבה ובמקביל שכנע אותה בצדקת האסלם. כעבור תקופה ברחה מיכל מביתה, התאסלמה ובהמשך התחתנה איתו. לשניים נולדו שלושה ילדים, אך בטרם נולד הבן הראשון עשתה מיכל, בעצה ולחץ מצד סבתא שלה, תהליך פורמלי במשרד המשפטים של השבה ליהדות, כך שילדיה נולדו כיהודים, למרות שהיא עצמה המשיכה להיות נשואה ולגור בכפר צור באהר שבמזרח ירושלים.

כבר לאחר החתונה הבינה מיכל את הטעות שעשתה, אך כל פעם שביקשה לקום וללכת דאג בן זוגה לפרט בצורה אלימה מה יקרה לה אם היא תעשה את הצעד זה. זאת לצד שימוש באלימות מילולית, פיזית נפשית וכלכלית, כלפיה וגם כלפי הילדים. עם זאת, במהלך כל השנים האלה היו לא מעט סיטואציות שבהן היא הייתה בורחת ממנו אך תמיד חזרה מהפחד. אחרי מספר שנים של קשר עם 'יד לאחים', הבינו בארגון שעל מנת לנתק אותה מהזוגיות האלימה יש למנוע ממנו למצוא אותה כדי שלא יוכל להגיע אליה ולאיים אליה מחדש. כך במשך שנים הייתה מיכל חיה במסתור יחד עם ילדיה, אך גם כיום עדיין יש מקרים שבהם הוא מנסה להגיע אליה.

מאז שעזבה אותו סופית ניסתה מיכל במשך שנים רבות לקבל הכרה מהמדינה כגרושה. אך כאמור, מכיוון ואת הליך ההשבה ליהדות היא עשתה עוד בטרם התגרשה והגירושין צריכים להיעשות בבית דין שיעי, נוצר מצב בעייתי שבו היא עדיין נחשבה מבחינה חוקית לאשתו. בתום מאבק משפטי ארוך שהסתיים בימים אלו, הצליחה מיכל לקבל את ההכרה ממשרד הפנים כגרושה, ובכך היא סיימה את השלב האחרון של הניתוק מבעלה. "לצערי הבנות לא מבינות את ההשלכות הקשות של הבירוקרטיה" ציינה מיכל.

בארגון 'יד לאחים', שכאמור מלווה את מיכל במהלך כל השנים האחרונות, קוראים למשרד הפנים לשנות את המדיניות ולהקל על אותן הבנות שרוצות לשוב ליהדותן. "מיכל לא לבד. אנו מטפלים בנשים רבות ששבו ליהדות ורוצות לשים את עברן מאחוריהן, אך בגלל עניינים פרוצדורליים ובירוקרטיים הדברים האלה נסחבים במשך שנים ארוכות. אנו מצפים שמדינת ישראל תפתח את דלתה בפני אותן בנות שרוצות לשוב ליהדותן, ותעזור להן לעבור את התהליך הזה בקלות עד כמה שניתן".