כותב הלהיטים בראיון ל'סרוגים': "זה לא ייאמן שגם במוות יש שדרות ואחרים" - סרוגים

כותב הלהיטים בראיון ל'סרוגים': "זה לא ייאמן שגם במוות יש שדרות ואחרים"

כותב הלהיטים אליה רוסיליו, בשיחה חשופה במיוחד ל"סרוגים" מספר על; מסלול חייו הפתלתל, האמת הכואבת על מאחורי הקלעים של תעשיית המוזיקה, השיח העדתי שעדיין בועט בישראל 2025, ומסכם: "להתפרנס ממוזיקה בישראל כמעט לא אפשרי, הרבה באשמת האומנים".

מיכל יוסקוביץ, חדשות סרוגים
כותב הלהיטים בראיון: "זה לא ייאמן שגם במוות יש שדרות ואחרים"
  (איליה רוסליו בראיון לסרוגים)

השם אליה רוסיליו אולי לא אומר לכם הרבה אבל את היצירות והשירים שלו אתם וודאי מכירים. הילד הקטן שהרווחה נאלצה להוציא מבית הוריו הנרקומנים בגיל 5, גדל והפך לאחד היוצרים הגדולים בישראל.

לאורך השנים שיתף אליה פעולה עם האמנים והשמות הכי חמים בתעשייה; מעומר אדם ועד מירי מסיקה. רן דנקר ליאור נרקיס אייל גולן ועוד.

בשיחה חשופה וגלויה במיוחד ל"סרוגים" הוא משתף על האלבום האחרון שיצא לאחר השבעה באוקטובר: "האלבום האחרון הוקדש כולו לעילוי נשמת דנית כהן שנרצחה בבסיס אורים. לא ייאמן שאף אחד לא שמע עליה. אמא שלה אמרה לי משפט מזעזע: "'גם במוות יש שדרות ואחרים".

צפו:

 

אתה אחד מכותבי הלהיטים הגדולים במדינה, אני רוצה לשאול אותך איך התחיל התהליך שהחלטת שאתה יוצר שירים ואתה כותב לאחרים ולא לעצמך? 

"עד לא מזמן לא ראיתי את עצמי כזמר. למרות שיש לי בשירים שלי את החותמת, כך לפחות אני מקווה, עדיין יש משהו מחייב במיינסטרים שאתה צריך לכתוב משהו שהוא מאוד באמצע כזה, ולטובת כולם. ובשביל להגיד את מה שאני חושב ואת הבפנים שלי, הייתי צריך לעשות את המעבר לפרונט".

 

איך נוצר החיבור בינך לבין האמנים שכתבת להם? עומר אדם, רן דנקר וכו' 

"רן זה קרה בשלב יותר מאוחר. בגדול הייתי הולך להופעות עם דיסקים והייתי כותב את המייל והטלפון ומחלק להם, לאמנים, עם סקיצות. בדיעבד אני יכול להגיד שהדבר הזה לא תפס בכלל. יום אחד חבר הביא לי טלפון של אייל גולן, שלחתי לו שיר ופשוט הוא הוציא את השיר,  "בלי להתכוון" זה השם של השיר הראשון שלי שיצא".

 

ואיך הייתה התחושה אחרי שזה התפוצץ ככה?

"אז אמרתי לעצמי אוקיי, הנה יצא הראשון, בואו נמשיך לרוץ עם הדבר הזה"

"להתפרנס ממוזיקה בישראל כמעט לא אפשרי, הרבה באשמת האומנים ששוחטים את המושג 'כותב שירים'".

 

באיזו נקודת זמן שמת יד ואמרת, זה הופך להיות המקצוע שלי? 

"זה היה מקצוע שלי גם כשזה היה משהו מהצד. פשוט פה בישראל להתפרנס רק ממוזיקה זה דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי. הרבה באשמת האומנים בישראל. המון באשמת האומנים רובם פשוט שוחטים של המושג הזה כותב שירים. היום יש זמר שגם את הזכויות יוצרים לוקח ליוצרים, אני לא אתן בחיים.

אבל יש כאלו שלא משלמים, משלמים ליחצן למאפרת לקליפ מילים, למפיק, לכולם מגיע ורובם גם מקבלים תמלוגים מכל מיני חברות. כל מה שיש לאמנים להגיד ליוצרים אתם מקבלים אקו"ם. אבל העניין שכולם בסוף מקבלים תמלוגים עבור העבודה שלהם האומן הישראלי לא מקבל תמלוגים בעבור העבודה שלו ככה שזה הופך למקצוע כמעט בלתי אפשרי"

 

"מכיר הרבה יוצרים שפשוט ויתרו. נמאס להיות ברמנים בלילה ולבוא לאולפן בצהריים, לדיסוננס הזה נכנס ציפרלקס"

 

בוא נגיד ששמונים אחוז מלהפוך שיר או זמר לפופולארי זה תלוי בכם, היוצרים, אתם האנשים מאחורי ההצלחה. אין איזה איגוד מסודר שמאגד את הזכויות שלכם?

"יש את אקו"ם שלוקח תמלוגים מהרדיו, מאולמות, אבל בסוף הם לא יכולים להכריח את הזמר לך תשלם. זו הכנסה די קטנה ביחס למה שזמרים או אומנים מרוויחים. היום בישראל בשביל אנשים זה כאילו הפרנסה שלהם, זה הלחם והחלב, זה השכר דירה שלהם וצר לי על זה כי התרבות פה מפסידה.

מכיר הרבה יוצרים מדהימים שפשוט וויתרו נמאס להם להיות ברמנים כל הלילה ולבוא לאולפו בצהריים. הרבה פעמיים בדיסוננס שנוצר נכנסים הציפרלקס והכדורים.

 

"אנחנו לא מתפרנסים מ'האור השופע' שיוצא מהזמרים. פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים"

 

אתה מדבר על ציפרלקס זה תחושות של דיכאון/ חרדה איך באמת מתמודדים עם כל הדבר הזה?

"זה תלוי עד כמה אתה מתבגר לתוך הסיטואציה. כשאתה יותר צעיר כשאתה בעשרים המוקדמים, אז אתה לא כל כך רואה את הדברים. יש לך איזה רוטינה ואתה עושה את זה עוד פעם ועוד פעם, ואז אתה הולך למכולת אבל זה לא מה שמשחרר את הכסף, אנחנו לא מתפרנסים מהאור השופע שיוצא מהזמרים, ותמיד יש אנשים צעירים יותר שיבואו וימלאו את החסר – "פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים".

 

 

זה שהחלטת להגדיר את זה תחת השם "המחברת של איליה" זה חלק מהעניין שאתה יודע שבסוף הקרדיט יגיע אליך ?

"המחברת של איליה זה היה שם כזה שנבחר באופן אקראי. ישבנו אני ועומר אדם וזה היה השיר הראשון שנבחר מתוך הפרויקט הזה. זה היה מאוד רנדומלי אסוציאטיבי".

מי יצר בינך לבין עומר אדם את החיבור?

"סתיו בגר. הוא היה מנוהל באותו מקום והוא עשה את החיבור. אבל משם אני כתבתי לו איזה 8 שירים"

 

"כשהייתי בתיכון עשיתי רסיטל ג'אז, וזה הפתיע אנשים. גזענות לשמה"

 

מאיפה אתה שואב את ההשראה?

"בעיקר לא ממוזיקהה מראיונות, ספרים. מאז שאני ילד יש לי זיקה לחקור כל מיני דברים של היסטוריה. אין לי שום בגרות, לא דחוף לי להיות בכיתה, אבל הייתי מקבל 96 בהיסטוריה רק כשבאתי למבחן. אלו דברים שעניינו אותי. מספיק שאני שומע שיחה בין אנשים וזה מטיס לי את המוח לירח".

יכול לתת לי דוגמא למשפט כזה?

"נפתלי בנט אמר לפני כמה שנים שבו בנים לגבולם. אני חושב שזה היה בהקשר של אורון שאול, ופתאום יצא לי שבו פחדים לכולם. משהו צץ לי ואז אני אומר לעצמי וואו יש כל כך הרבה מה לכתוב על המשפט הזה. ויוצאים מזה דברים טובים.

עשיתי רסיטל ג'ז כשהייתי תיכוניסט וזה משהו שמפתיע הרבה אנשים כי אומרים אתה כותב שירים למוזיקה מזרחית למה אתה יודע לנגן ג'אז? זו גזענות לשמה.

 

אתה מגדיר את המוזיקה שלך כים תיכונית?

"לא, זו מוזיקה ישראלית. בגלל שאני נורא מזוהה הרבה פעמיים עם לכתוב לעומר אדם אז אנשים חושבים אוטומטית זה כמו שהרבה פעמיים אני מדבר איזשהו שיח פוליטי אז אומרים לי רוב האמנים הם ימנים עכשיו מי שימני לא מדבר ומי שבצד השני כן. איך אתה יודע שמישהו ימני? פשוט אתה מסיק רק לפי הצבע עור שלו והח' וע'. אומרים לי המוזיקה המזרחית השולטת בארץ ורוב האמנים הם ימנים"

 

"השיח סביב מזרחים אשכנזיים עוד קיים בתעשייה. רואים את זה גם בכנסת סביב מישהי כמו מאי גולן"

 

"אתה יודע הייתה עכשיו סערה עם איתי לוי שטען לגזענות בהנצחה של זאב רווח, אתה חושב שזה עוד קיים הדבר הזה?

"ברור שזה קיים. לא יודע אם מה שאיתי לוי אמר יש לזה סיבה, כי לפעמיים לוקח זמן מאז שאדם נפטר, אבל המהות היא נכונה, השיח סביב מזרחים אשכנזיים. נגיד מישהי כמו מאי גולן זה פשוט ניכר שזה לא בא טוב לאנשים, שיש מישהי שגדלה בשכונה בתוך הבית הזה, פשוט רואים את זה. רואים את זה באמירות של חברי כנסת אחרים עליה, רואים את זה באופן שעושים תחקירים עליה"

אתה לא חושב שיש משהו באופן שהיא מתבטאת שהוא לא מתאים לכנסת?

"אני חושב שהיא לא המציאה את הגלגל. בכנסת היו אנשים שאמרו דברים מחליאים. מיאיר לפיד וליברמן לא יכול להיות שעמאן עודאה יהיה שם, אבל היא לא. זה השתייכות לקבוצה למה אתה דומה ומה אתה מחזק".

 

 

"ההורים שלי היו נרקומנים, הרווחה הוציאה אותי מהבית"

 

עברת מסלול חיים לא פשוט, רוצה לספר לנו על זה?

"נולדתי להורים נרקומנים באיזשהו שלב הרווחה הוציאה אותי מהבית. גדלתי אצל דוד ודודה שלי אנשים מדהימים שגידלו אותי, בו בזמן שתי מהאחים שלי הביולוגיים נכנסו לכלא, כבר הספיקו להשתחרר. ויש לי עוד שתי אחים שגם גדלו בפנימיות אבל לא הלכו לדרך של פשע ואיכשהו הקב"ה הציל אותי שאני בחרתי בדברים אחרים, אני גם כמעט נשאבתי למקומות האלו. דרך הגיטרה ואנשים שעשו שנת שירות אני הצלחתי לברוח מהדבר הזה בסוף סיימתי עם מצטיין ראשון לציון על מעורבות חברתית תרמתי בקירוב 8 שנים למדינה"

 

"רוב התקלים שקורים לי בתחום המוזיקה, זה בגלל שהצדק חשוב לי. יש לזה קשר"

 

"אני חושב שרוב התקלים שקורים לי בתחום המוזיקה זה בגלל שהצדק חשוב לי, יש לזה קשר ישיר שאני גדלתי בשכונה רק עם חברה אתיופים, עדה אחת המדהימות שיש, שהצדק והכוח זה נר לרגליים שלהם לא משנה כמה צחקו עליהם"

האלבום שהוצאת הוא עוסק בשבעה באוקטובר, איפה זה פגש אותך? 

"כל מי שנכנס לאלבום רואה שכתוב לעילוי נשמת דנית כהן. אגב דיברנו על הדבר הזה אשכנזים מזרחים אף אחד לא יודע מי זאת דנית כהן, שרנצחה בבסיס אורים אני לא אשכח דיברתי עם אמא שלה שהיא שדרותית היא אמרה לי : 'אני לא מאמינה שגם במוות יש שדרות ואחרים'ואני אמרתי אם זה ככה אני שמתי את השם שלה לעילוי נשמת, כל זמר שיתארח באלבום נושא את השם שלה"

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
שוב חוזר הניגון מזרחיות כקרדום לחפור בו
עמקה | 05-02-2025 20:11
עולם המוסיקה נשלט על ידי הזמר המזרחי מילים ומנגינה. אם התקשורת יורדת על מישהו זה רק כיוון שהוא גס רוח מסית וחסר יושר בלי קשר למוצאו.