נשים על הכוונת

"מבוכה במשטרה ניצב שביעי נחקר. מפקד בכיר במשטרה חשוד שהטריד מינית שוטרות שתחת פיקודו"

"אחת מכל שלוש נשים בישראל חווה הטרדה מינית לפחות פעם אחת בחייה"

"עליה בעבירות המין והאלימות כלפי נשים בישראל". (מתוך העיתונות השבוע)

נדמה שהתנועה הפמיניסטית והארגונים הדוחפים את קידומן ומעמדן של נשים מעולם לא היו חזקים יותר. יש לנו אישה המועמדת לראשות ממשלה, לא מזמן התחרתה גברת נכבדה על כיסא הנשיאות, נשים מכהנות במשרות בכירות ובעמדות מפתח בכל התחומים, והמודעות לזכויותיהן ולעמדותיהן גבוהה מאי פעם.

ובכל זאת הנתונים הקשים מן השטח מגלים תמונה שונה לגמרי. מעולם לא היו כל כך הרבה נשים מנוצלות, מוטרדות, מותקפות, ומוחפצות כמו בעידן המודרני. היחס לנשים כאובייקט מיני וסגנון שיח והתנהגות המתמקדים בהיבטים גופניים של אישה הפכו למקובלים ביותר. זה קורה לא רק אצל כחולי המדים אלא כנורמה שהתפשטה בחברה בכללה. מתברר שיש פער עצום בין ההצהרות החגיגיות על שוויון וכבוד לאישה לבין מה שקורה בפועל.

'להציל' את האישה

אחד התחומים בהם מחבבים לתקוף את המגזר הדתי ועוד יותר החרדי הוא 'מעמד האישה'. מושכל ראשון ברור מאליו הוא שנשים נחשבות ביהדות כסוג ב'. הן מקופחות ומושפלות, תמצית חייהן היא הבאת ילדים ובישול לבעל, ולא די בזה – הן נאלצות לעטות עליהן ערימות בגדים חמים ולא אופנתיים רק כדי להגן על גברים מפני יצרם הפוחז. כל הנ"ל הוא אקסיומה כה נפוצה וברורה עד שלא טורחים כלל לברר ברצינות מה הקשר בינה לבין המציאות.

התרבות המודרנית, לעומת זאת, באה לשחרר את הנשים מן העבדות והאומללות של ה'דת החשוכה' והיא מעניקה להן בשורה של חופש ומימוש עצמי, כבוד וגאווה.

אך מה לעשות שכשמישירים מבט אל המציאות מתברר שהמלך עירום. תרבות המתירנות והנאורות, זו שמתנשאת ביהירות מעל הגבולות ההלכתיים והמסורתיים ומנתצת באובססיביות את כל הכללים, היא האחרונה שיכולה להטיף על כבוד האישה ועל המרשם הנכון ליחסי גברים-נשים. זו תרבות שרוממות מעמד האישה בגרונה אבל חוטאת בהחפצת נשים חמורה והפיכתן לאובייקט מיני. זו תרבות שקובעת נורמות לבוש אכזריות המחייבות נשים ונערות להתלבש באופן חשוף ומשפיל, ו'שוק בשר' המודד אותך לא לפי כישורייך ואישיותך אלא לפי הופעתך החיצונית. זו תרבות שדוגלת בחופש ופריצת גבולות בין גברים לנשים אבל פירות הביאושים שלה הם חורבן התא המשפחתי עם עשרות אחוזי גירושין, זוגות מפורקים וילדים שבורים.

ה'חילונים הדתיים'

את השאלות הבאות לא תקראו באף עיתון וגם אין מי שיעז להטיח אותן בפניה של החברה המודרנית כיוון שהן מערערות על נורמות ההתנהלות הבסיסיות שהיא כל-כך התרגלה אליהן: מתי בפעם האחרונה נתקלתם בפרסומת למדיח כלים או לצימר משפחתי בלי תמונה של דוגמנית לבושה למחצה? האם יש לבחורה שתרצה להתלבש בצורה סולידית וצנועה לאירוע חברתי או לשמור על גופה וכבודה עד לנישואין את הלגיטימציה לעשות זאת או שהיא תהיה מושא לחיצי לעג וזלזול? ("מה עובר עלייך, מותק, נהיית חרדית פתאום?!"). האם יש לנערה מתבגרת את הזכות הבסיסית לסרב ללכת לים עם בני כיתתה כיוון שהיא מרגישה שלא בנוח עם הסיטואציה (המטורפת, כשחושבים על זה) של להיחשף בבגדים תחתונים לעיני המוני גברים, חלקם זרים לגמרי, או שמא יסתכלו עליה בפרצוף עקום כחיזר שנחת הרגע מן המאדים?

הלגלוג על הכפיפות הדתית לצו-הלכתי חיצוני נראה מגוחך למדי מפיו של מי שמתנהג בדיוק באותה הדרך. ל'דת החילונית' יש מצוות והלכות ברורות עד לפרטי פרטים כיצד אישה צריכה להתלבש (או יותר נכון 'לא להתלבש') ולהתנהג. במה זה שונה ממאה שערים או בני ברק? כל אחד פשוט בוחר את נורמות ה(אי)לבוש שלו. את אלו מכתיבה ההלכה ואת אלו הרחוב. מי אמר שדווקא השני עדיף.

התרבות שדחתה על הסף בזלזול את הלכות צניעות ה'פרימיטיביות' התדרדרה במהירות לתהום בה אישה שנבראה בצלם אלוקים, שיש לה אישיות, רגשות וכבוד עצמי, הופכת לאובייקט מקדם מכירות ולגוף שמוערך במדדים חיצוניים ומיניים. הקשר בין המתירנות המערבית לבין האחוזים המבהילים של הטרדות ומעשי אונס הדוק מהקשר בין עישון לסרטן הריאות. האם יש מי שיהיה מוכן להודות בזה?

האחריות הנשית

ואחרי חשבון הנפש התרבותי הכללי לא נוכל להתחמק מעוד מרכיב קריטי בסיפור. הנשים בעצמן. יש סיכון בעצם כתיבת המשפטים הבאים כיוון שמי שמעז לומר היום מילת ביקורת על האופן בו נשים בוחרות להופיע בציבור סופג חיצים קטלניים מידי האינקוויזציה הליבראלית – "זכותה של אישה להתלבש איך שבא לה ולהופיע חשוף אם ככה מתחשק לה, ולאף אחד אין זכות לומר מילה או להתייחס אליה אחרת בגלל זה". גם אם נוכל להסכים לגבי החלק האחרון של המשפט ולשלול באופן חד-משמעי כל הטרדה או פגיעה באישה גם אם היא בוחרת להופיע בפומבי באופן חושפני, תהיה זו צביעות מתחסדת לטעון שההנכחה האגרסיבית של הגוף אינה משפיעה על האווירה ואינה משדרת דבר.

מי שרוצה שיכבדו אותה כאדם ולא כאובייקט מיני, כדאי שתשקול אם להתלבש ככזה. מי שבוחרת לשתף פעולה עם נורמות הלבוש המשפילות של החברה המודרנית שתדע שיש לכך מחיר. היא פוגעת בעצמה ובסביבתה ומטה את מוקד ההתייחסות מן הצד הפנימי והערכי אל הזול והחיצוני. את השינוי הנדרש צריכה לעשות החברה כולה, גברים ונשים. את הרווח של חיים באווירה טהורה, עניינית ונקייה, המכבדת כל איש ואישה על הטוב והאיכותי שבהם, נרגיש כולנו.

==

הרב יוני לביא הוא יו"ר 'חברים מקשיבים'. המאמר יפורסם בעלון 'שבת בשבתו'.