לאחיי בני הציונות הדתית, בימים אלו אנו רואים את תופעות הלוואי של הגלות הארוכה שעמנו היה בה במשך אלפיים שנה. בגלותנו היינו ללא שלטון עצמאי, ללא גאווה לאומית, ללא הלכות מדינה, ללא סנהדרין, והכי חשוב, ללא ארץ ישראל.

בגוף האדם, כן בגוף האומה, כאשר ישנם שרירים שלא מפעילים אותם זמן רב הם נחלשים מאוד, עד כדי שכמעט נעלמים, וצריך הרבה עבודה וזמן ומאמץ כדי לבנותם מחדש. תופעה זו בעולם הרפואה נקראת: "אטרופיה".

במשך אלפיים שנה לא קיימנו את דיני מצוות התלויות בארץ, ומצוות ישוב הארץ, ומצוות המלחמה והכיבוש של ארץ ישראל. עד כדי כך, שהמצוות הנ"ל נשמעו לפני מספר עשרות שנים כחלום בהקיץ, והדרך היחידה שבה היה ניתן לדמיין את שובנו לארץ היא רק על ידי ענני כבוד ניסיים שייקחו אותנו ויושיבו אותנו בארץ ישראל, וניסים גדולים, ללא מאמץ מצידנו, יושיבו אותנו בארץ ישראל ויעלימו את כל אויבינו, בגאולה מדהימה יותר מניסי יציאת מצרים.

אך רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, וא-לוקינו החליט אחרת, ובחר לגאול אותנו מגלותנו בדרך טבעית (וכמובן כל בר דעת יוכל לראות את יד ה' שפועלת בטבע חריג זה), ותוך כמה עשרות שנים מעם מושמד במחנות השמדה הפכנו להיות מעצמה צבאית, טכנולוגית וחקלאית. ברכת ה' מופיעה בגלוי על עם ישראל בכל תחום. אך לצערנו קיימת אטרופיה רוחנית בעם. במשך 2000 שנה הלכות ציבור נהיו בבחינת "מת מצוה".

זכורני בתור נער כששוחחתי עם סבי ז"ל על שצריכים לעשר פירות וירקות שקונים מהשוק, הוא אמר לי: "אתם הצעירים ממציאים מצוות חדשות, בחוץ לארץ אף פעם לא היינו עושים את זה…". בתקופה האחרונה אנו עדים לאטרופיה גם בבתי המדרשות.

מצוות ישוב הארץ, מצוות כיבוש א"י, שמצוות אלו הינן פסוקים מפורשים בספר התורה, סוגיות ברורות בש"ס, וגדולי הראשונים כגון הרמב"ם והרמב"ן שמביאים אותם בפירוש, ולא נלאה את הקורא באינספור מקורות ממשה רבנו ועד אחרוני זמננו (כולל החזון איש) שאף חתן בחתונתו יוצא מחופתו בשבילה: "…אבל במלחמת מצווה, הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" .

לפתע "מלחמת מצווה" נעלמה לחלק מהרבנים החרדים. מצוות ישוב הארץ נמחקה מספרי ההלכה, וקרה משהו הפוך. גדרי מצוות תלמוד תורה השתנו, שכתוב עליה בפירוש שהיא בטלה מול כל מצווה שאינה יכולה להיעשות על ידי אחרים, כשאין מספיק אנשים, או כשהאנשים שמקיימים אותה לא מוכנים לעשותה לבד. מצוות תלמוד תורה הפכה להיות המצווה החשובה היחידה בספר התורה שהוריד משה רבנו.

אז אם עמי ארצות היו אומרים לנו "אתם ממציאים מצוות", והיו אומרים לנו אחרת ממה שכתוב בתורה, היינו אומרים: "נו, לא למד, לא שנה, לא קרא". אך כשרבנים מלומדים חשובים אומרים זאת, אתה חושב לעצמך הרי הם שומעים קריאת התורה במהלך השנה, הם למדו ש"ס, ורמב"ם. אז כיצד ייתכן שהם אומרים נגד מה שכתוב בתורה.

ואם הם אכן מתכוונים לכך, אז הרי הם אפיקורסים, שהרי הם משנים את המצוות, רפורמים בחליפה שחורה, ויינם יין נסך ואינם מצטרפים למניין. כפי דינו של כל אדם שיעז למחוק אות אחת מספר התורה.

חברים, אפשר להירגע, ב"ה אין זה המצב, כי דבריהם הם מהשפה לחוץ. הם לא באמת יטוסו לחו"ל אם תהיה חובת גיוס, והם לא באמת חושבים שיש "מצוות עריקות", אלא הם פשוט חולים. יש להם אטרופיה. הם לא רגילים למצוות האלו, כי מצוות תלמוד תורה היא המצווה המרכזית ששמרה על עם ישראל באלפיים שנות הגלות. הם מפחדים מסכנת החילוניות שיש בצבא, ובסברתם הם אומרים: "עת לעשות לה' הפרו תורתך". גם אם זה אומר לפרסם שמצוות הצלת ישראל מיד צר לא קיימת, ועדיף להיות חרדי שמקיים הרבה מצוות חוץ מאחת, מאשר דתל"ש שמקיים מצווה אחת, מצוות הגיוס.

עם הזמן, ומאמץ של כולנו, השרירים האלו ייבנו מחדש, ולאט לאט הם ייזכרו מחדש בכל פסוקי ספר התורה כולם. הצבא יהיה ערוך יותר מבחינת מסגרות השירות התורניות שלו, יהיו יותר רבנים חרדים שיישארו נאמנים לפשט הסוגיה ההלכתית ויורו לתלמידיהם שאם יש מסגרת ששומרת עליך רוחנית אז תתגייס.

ללא לומדי תורה עם ישראל לא יכול להתקיים, כי היא חיינו ואורך ימינו. ללא חיילים עם ישראל לא יכול להתקיים, שהרי אין סומכים על הנס.

אנחנו אוהבים את אחינו החרדים שעמלים בתורה בשקידה והתמדה, אך אנו גם נשארים נאמנים לדבר ה' שעובר מבית המדרש של יהושע שכבש את הארץ והנחיל את השבטים, ודוד המלך הלוחם הגדול שכתב את ספר תהילים, ועד לאחרון החיילים שלנו שיודע להסתער על האויב והקב"ה הולך איתו יד ביד עד הניצחון המוחלט. "כִּי ה' אֱ-לֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ"

אשרינו שזכינו להיות ממקיימי התורה כולה, למסור את גופנו, נפשנו, רוחנו ונשמתנו בבית המדרש ומחוצה לו.

=======

הרב שחר בוצחק הוא רב הגרעין התורני "אפיקי אורות" באופקים. נלחם ונפצע בקרבות שמחת תורה באופקים