בימים האחרונים הסערה סביב פרשת המסמכים ממשיכה לתפוס כותרות, בעיקר בשל דיווחים שונים על מצבו של העצור המרכזי בפרשה, אלי פלדשטיין וחקירתו בשב"כ.

על פי הדיווח היום (שלישי) בכאן רשת ב', דוברו של ראש הממשלה יונתן אוריך ביקש לוודא עם אלי פלדשטיין שהעביר את המסמך הסודי לאיש הקשר ב"בילד".

בדיווח נמסר כי אוריך ביקש לוודא עם פלדשטיין כי העביר את המסמך הסודי לשרוליק איינהורן, שכונה "חוסיד". על פי הדיווח, איינהורן היה איש הקשר לעיתון הגרמני. בעבר שימש יועץ לנתניהו והמשיך לעמוד בקשר עימו ולסייע מרחוק.

נזכיר כי פורסם שפלדשטיין, פנה לנתניהו טרם ההדלפה ואמר לו כי יש בידו מסמך חדש הקשור למשא ומתן עם חמאס. נתניהו מצדו הביע עניין במסמך הסודי, ויממה לאחר מציאת גופות ששת החטופים במנהרה ברצועה, הוא הציג בהצהרה לתקשורת "מסמך הנחיות של בכירי חמאס" כדי להצדיק את הישארות צה"ל בציר פילדלפי.

סמוך להצהרה, פלדשטיין פנה לנתניהו וסיפר לו על המסמך שבידו. חמישה ימים לאחר מכן המסמך פורסם בעיתון "הבילד". מהפרסום עולה השאלה אם נתניהו ידע על ההדלפה ואישר אותה.

בנוסף, בימים האחרונים פורסמו פרטים חדשים על הפרשייה. על פי הודעת בית המשפט, המסמך הועבר בחודש אפריל מקצין מילואים באמ"ן לאלי פלדשטיין, דרך הרשתות החברתיות.

בשלב הבא, פלדשטיין פנה בחודש ספטמבר לעיתונאים ישראלים במטרה שיפרסמו את תוכן המסמך ככל הנראה במטרה להשפיע על דעת הקהל בישראל בנושא המו"מ לעסקה לשחרור חטופים, ובסוגיית תרומת ההפגנות לחיזוק חמאס – ולהפנות את האצבע המאשימה לסינוואר.

הצנזורה הצבאית אסרה על העיתונאים בישראל לפרסם את תוכן המסמך, אז פלדשטיין ניסה דרך אחרת: הוא פנה לתקשורת הזרה ובמקביל עדכן מספר עיתונאים כי הכתבה צפויה להתפרסם בחו"ל וביקש מהם לבצע פולו-אפ מיד עם פרסומה.

בעקבות כך, עלו בקרב גורמי תקשורת בישראל שאלות לגבי אותנטיות המסמך עליו התבססה הכתבה בחו"ל. כדי להוכיח שמדובר במסמך אותנטי פנה פלדשטיין לקצין המילואים פעם נוספת וביקש ממנו לקבל את המסמך המקורי. קצין המילואים נפגש עם פלדשטיין ומסר לו עותק פיזי של המסמך וכן שני מסמכים נוספים בסיווג "סודי ביותר".

בכאן 11 הביאו את תגובת לשכת ראש הממשלה נתניהו לדיווח:  "המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת ראש הממשלה מאמ"ן, וראש הממשלה למד עליו מהתקשורת. האדם המדובר מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג, ולא לקח חלק בביקורים סודיים.

בכלל, מגוחך לומר שפרסום כתבה אוהדת לישראל בעיתון גרמני – שבו פורסם מסמך שכמותו פורסמו קודם לכן באישור ובסמכות – גרם נזק כלשהו למשא-ומתן לשחרור החטופים, או לביטחון ישראל.

להיפך, המסמך רק סייע למאמץ להחזרת החטופים, ובוודאי שלא פגע בו. המסמך והכתבה חשפו את שיטות חמאס להפעלת לחץ פסיכולוגי מבית ומבחוץ על הממשלה והציבור הישראלי בהאשמת ישראל בכישלון השיחות לשחרור החטופים. זאת בשעה שכולם יודעים – כפי שאושר שוב ושוב על-ידי בכירים אמריקניים – כי חמאס הוא זה שמונע את ביצוע העסקה".

עוד נמסר: "מאז תחילת המלחמה ועד היום, אנו עדים לשיטפון של הדלפות מגמתיות ופליליות מישיבות קבינט סודיות, דיונים ביטחוניים סגורים, דיונים חסויים הקשורים לשחרור חטופים; הדלפת הסרטון המבושל נגד חיילינו בשדה תימן, וההדלפה של ח"כ גלעד קריב מתוך ועדת חוץ וביטחון. תמוה מאוד מדוע מכל ההדלפות הללו, דווקא מסמך זה – שתוכנו היה ידוע לכל וסייע למדינת ישראל – זכה לחקירה כה אגרסיבית ומגמתית".