היא הייתה סמל, אולי האישה היחידה שעמדה מול המצלמות ואמרה: "התאסלמתי וטוב לי וכך גם אגדל את ילדיי". בתוכנית של ערוץ 12, בראיון לאוהד חמו דנה סיפרה שטוב לה.

בעלה הערבי ישב לידה, הם צחקו והיא הצטלמה בחיבוקים עם חמותה ואמרה: "אני הדוגמה שאפשר לחיות ביחד", ו"אני קודם כל מוסלמית". כמובן שהארגונים היהודים והמשפחה שלה הוצגו כאלימים ומסוכנים: "אני מפחדת שיהרגו אותי, את בעלי וילדיי" אמרה.

דנה חייתה ביריחו למעלה מעשר שנים וילדה חמישה ילדים לבן זוג מוסלמי, עד שהצליחה להחלץ משם בעזרת "יד לאחים". עכשיו, אחרי השבעה באוקטובר, היא מבקשת לספר את הסיפור האמיתי על חייה כמוסלמית. דנה פנתה לארגון יד לאחים מיוזמתה וביקשה לדבר כי היא בטוחה שדוקא עכשיו, אחרי השבעה באוקטובר, יהיו הרבה נשים שחיות כמו שהיא הייתה חיה ויקשיבו לה ולהבנה שמדובר בניצול ובהתעללות. "האמת התפוצצה לי בפרצוף" היא אומרת בכנות.

"הוא פינק אותי כי היה צריך אותי"

"הוא ננעל עלי במועדון" היא מספרת. "פינק אותי, קנה לי ועשה הכל בשבילי. השכירות שלי הייתה על חשבונו, הסיגריות על חשבונו, מתנות.. כל מה שהייתי צריכה הוא נתן לי אבל רק עד לרגע שבו הוא לא היה צריך אותי יותר".

מה הכוונה צריך?

"במקרה שלי זה היה העניין של תעודת זהות כחולה. ברגע שהוא הבין שהוא לא יקבל אותה, הוא התחיל להתהפך" היא משחזרת. "עברתי דברים איומים: זריקות אבנים, סטירות, השפלות מל הילדים.. לא הייתה לי מילה בבית". היא מספרת שאפילו כאשר הייתה בהריון עם צירים וזקוקה להשגחה, הוא היה יוצא  לבלות עם מישהי אחרת ויורד עליה מול הילדים.

למה לא עזבת?

"כי יש לי ילדים ואני צריכה להציל אותם" היא אומרת בקול רועד "לא הייתי מוכנה לעזוב אותם ולא משנה מה יהיה המחיר". בהכל היא הייתה אשמה: "נשפך הקפה – אני הייתי אשמה; חסר מלח באוכל – אני אשמה; לקחו לי הכל ולא היה לי דברים משלי, אפילו בגדים שאמא שלי הייתה קונה לי ולילדים היו לוקחים לי". היא הייתה מחביאה שמפו ומשחת שיניים כי גם את הדברים האלה היו לוקחים ממנה. "גם כשחשבתי שהוא כבר שיחרר אותי, היו עלי מעקבים, לא ישנתי בלילות כי היו לי התקפי חרדה נוראיים ופחדתי ללכת ברחוב".

איך הגעת למצב כזה?

"המלחמה הפסיכולוגית חזקה" היא אומרת. "מנתקים אותך מהעולם החיצון. הגעתי לסף שיגעון כי חשבתי שככה צריכה להיות זוגיות ואני היא זו שלא בסדר".

מדוע ביקשת להתראיין?

"אני מעדיפה לייצר תקוה אמיתית" היא אומרת. "אני רואה מה השבויות עברו בעזה ואני מבינה אותן. נשים רבות שחיות עם בן זוג מוסלמי מבינות אותן. רק אנחנו יודעות מה עברנו, אבל חשוב שהן יידעו שאפשר לצאת מזה!" היא אומרת בהתרגשות ופונה אל נשים יהודיות שכלואות בקשר זוגי עם בן זוג ערבי ומעוניינות להיחלץ ממנו: "בנות אל תאמינו למה שהוא מוכר לכן! יש לאן ללכת ויש למי לפנות.  "ביד לאחים" מחכים לטלפון שלכן ואני מבטיחה לכן שהן יעזרו לכן לצאת מחושך לאור".