1. לזכור שהיו פה ימים נוראים. זה לא חכמה להגיד כל-כך הרבה פעמים ה' מלך, ולהתבלבל כל כך הרבה פעמים בין האל הקדוש והמלך הקדוש, רק כדי שאחרי שנספור באצבעות ונצעק בפה יבש ועל בטן ריקה ה' הוא הא-לוקים שבע פעמים, ניתן לשמחת חג הסוכות, ואחרי ככלות הקול והתמונה בפייסבוק המתעדת את שמחת ההקפות השניות לצלילי אין אדיר (בגרסת הדאנס) להשכיח מליבנו את חרדות השנה שעברה, ואת הבטחותינו בתחילת החדשה להיות טובים יותר אם רק יסלחו לנו עוד פעם אחת.
2. לאכול יותר בריא, ופחות מחליא. אחרי מי יודע כמה ארוחות שבת וחג, פלא שהבטן הרכה שלנו מצליחה לעמוד במעמסה, ומפליא עוד יותר שאנחנו מסוגלים לשבת בלי להרגיש צורך כלשהו לקום ולרוץ לכל מקום על פני הגלובוס ורצוי לכזה שלא מחכה לנו עוד שולחן ערוך עם כלים חד פעמיים וארוחת שלוש מנות. לפיכך צריך להתחיל לאמץ את הפסוק "נמשל כבהמות נד-מווו”(כקולה של הפרה), ולאכול כמה שיותר מוצרים מחרישי אוזניים כגון עלים רעשניים וירק השדה כדי שנרגיש חיוניות מבריאה בכל אברינו לפחות עד שיכה החורף כחרב שתוכיח לנו שאין מנוס מלרוץ לרופא או לחילופין לבית הטבע ולהצטייד בארבעת הויטמינים, שיעזרו לנו לעבור בשלום את ימי הקור עד ימי החנוכה והסופגניות.
3. לחפש את היעד הבא שיאחד אותנו. למצוא נושא אחד חדש שאינו מלחמה חלילה שירתק את כל המדינה למסכים ויעצור את כולנו מלכת. כדי שנרגיש שוב את היותנו עם אחד, ונמשוך איתנו לפחות עד סוגית מכירת החמץ בפסח את תחושת האחדות המופלאה שיש כאלה שיגידו שהיא סוד כוחנו והישרדותנו .
4. להבריא את השיח הציבורי. בימים שבהם כל אחד אומר מה שהוא חושב בלי לחשוב על ההשלכות מעבר לטווח ראייתו הצרה, אין יותר תירוצים מלהתגייס כאיש אחד בלב אחד לשיפור הדיבור ולמרות שהשיח הציבורי הוא מושג ואינו נראה במוחש לחשוב שזה דבר שצומח בחצר של כל אחד מאיתנו וחובה עלינו לשמור עליו שיהיה מכובד ומכבד ובעיקר שלא ידעך יחלה ויעלם מהעולם.
5. לאחות את הקרע בעם. זה משהו שכנראה גם הרפואה הפרטית לא תוכל לעשות אך לאור ניצוצות שנאה כלפי מגזרים שלמים בחברה הישראלית שלאורם המסמא והמטמא נחשפנו בשנה האחרונה כדאי לכל אחד מאיתנו להתייעץ עם החייט היהודי הפשוט שבנפשו ולתרום נים אחד ממנה לטובת איחוי הקרע שכבר עבר מזמן את השבר הסורי אפריקאי. כדי שנוכל לעמוד בשנה הקרובה כאיש אחד מול כל העולם ולצעוק (כאחד בפה ואחד בלב) שהחרדים והערבים והמתנחלים והקיצונים-ונוער הגבעות כמובן- אשמים בכל ולפיכך עליהם לתת את הדין לפני מי שבלל את שפתינו לפני די הרבה זמן.
6. להפנים שמשפחה זה לכל החיים. לא יקרה כלום אם נרים טלפון לקרובי משפחה מדרגה ראשונה פעם ביום, ולא רק כדי להודיע שאנחנו אצלם בליל הסדר.
7. למצוא את הסיבה לחייך. גם ביום הכי מעונן וגשום יש סיבה להרים ראש לשמיים ולחפש קשת, ולהראות לכל עובר ושב איזה שיניים יפות יש לנו ולו רק בגלל שכולנו יודעים שיש דברים הרבה יותר גרועים שמונעים מאנשים פשוטים את החיוך הטבעי וההכרחי.
8. למצוא אתגרים חדשים ולאו-דווקא את האויב הגדול הבא שאפשר להילחם בו את העגבנייה הקטנה יותר משרי או את הירבעם בן נווט המהיר יותר מ-WAZE. יש עוד הרבה דברים שטרם גילינו בארץ הקודש- וגם אם לא נמצא אותם בקרוב- עדיין נעסיק את עצמנו במשהו חיובי לשם שינוי, כמו למשל אהבת חינם.
9. לתכנן תוכניות לעתיד. למי שטרם הספיק לעשות זאת כיוון שהתלבט מה להביא לקרוביו לראש השנה או לחגים הרבים שאחריו, גם אחרי חגי תשרי אפשר ורצוי לתכנן איך תיראה השנה הנוכחית, כדי שלא נצטרך למצוא את עצמנו בערב ראש השנה הבא שואגים בתסכול "חטאנו לפניך רחם עלינו".
10. להבין שבכל יום מתחילה שנה. גם אם "אחרי החגים" מבאס את הנשמה, רצוי בהחלט לשכנע את עצמנו שבכל יום אפשר להתחיל מחדש, להסתכל על היום הקודם כמה שהיה ועבר, ולקבל החלטות חדשות, לנצל הזדמנויות חדשות, ובעיקר לחיות את החיים כמו שמאמינים שצריך לחיות אותם, כי רק ככה אפשר להרגיש בכל יום כאילו כל דבר קורה בפעם הראשונה.