שיפור באיכות האוויר עשוי להשפיע על התפתחות המוח כבר בשנים הראשונות לחיים - כך על פי נתונים העולים מהמחקר החדש של חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. המחקר מצא כי ככל שרמות זיהום האוויר ירדו בעיר לאורך השנים, נרשמה במקביל עלייה בציוני ההתפתחות הקוגניטיבית של פעוטות.
המחקר, שפורסם באוגוסט האחרון (2026) בכתב העת Environmental Health, התבסס על כמה קבוצות של אימהות וילדים מצפון מנהטן ומהברונקס הדרומי. בסך הכול נכללו בניתוח 1,109 ילדים שעברו לפחות הערכה התפתחותית אחת בגיל שנה, שנתיים או שלוש. החוקרים בחנו בין היתר יכולות הקשורות לזיכרון, תפיסה חושית, התאמת צורות, בניית מגדלים מקוביות, דיבור והבנת שפה.
במקביל נמדדה החשיפה במהלך ההיריון לשלושה מזהמי אוויר מרכזיים: חלקיקים עדינים מסוג PM2.5, חנקן דו-חמצני ותרכובות ארומטיות רב-טבעתיות. בין 1998 ל-2016 ירדה החשיפה הממוצעת ל-PM2.5 בכ-51%, והחשיפה לחנקן דו-חמצני ירדה בכ-48%. רמות התרכובות הארומטיות שנמדדו בין 1998 ל-2020 ירדו בכ-66%.
באותה תקופה נרשמה מגמת עלייה מובהקת בציוני ההתפתחות. החוקרים מצאו כי חשיפה גבוהה יותר למזהמים הייתה קשורה לציונים נמוכים יותר, ואילו ירידה בזיהום נקשרה לשיפור במדדים הקוגניטיביים. הקשר היה בולט במיוחד בקרב ילדים בני שנתיים ושלוש ובתקופה שבה חלה הירידה החדה ביותר בזיהום.
החוקרים לקחו בחשבון גם גורמים אחרים שהשתנו לאורך השנים, ובהם השכלת האם, גיל ההיריון וחשיפה לעישון בבית. עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי ולכן הוא מצביע על קשר ולא מוכיח שכל השיפור בהתפתחות נגרם ישירות מהירידה בזיהום.
לדברי פרופ' פרדריקה פררה, שהובילה את המחקר, הממצאים מחזקים את העדויות לכך שמדיניות להפחתת זיהום האוויר יכולה להביא תועלת ממשית להתפתחותם של ילדים. לצד זאת היא הזהירה כי אין להסיק מכך שרמות זיהום האוויר הקיימות כיום בטוחות לחלוטין להתפתחות מערכת העצבים של ילדים.
