בעלי בתים עם גג פנוי הופכים אותו בהדרגה ממקום שעומד ריק למקור לייצור חשמל. נתונים חדשים שפרסם היום משרד האנרגיה והתשתיות מראים שכמעט 5,000 מערכות סולאריות ביתיות חוברו לרשת במחצית הראשונה של 2026.
בתקופה המקבילה בשנת 2025 חוברו כ־3,600 מערכות. מדובר בעלייה של כ־37% בתוך שנה. בסך הכול יותר מ־40 אלף משקי בית בישראל כבר מייצרים חשמל באמצעות מערכות סולאריות על הגג.
המספר שזינק בתוך שנה
העלייה אינה מוגבלת לחודשים האחרונים. בין יולי 2025 ליוני 2026 חוברו בישראל כ־9,800 מערכות ביתיות, לעומת כ־7,400 מערכות ב־12 החודשים שקדמו לכך.
מדובר בעלייה של כ־33% בקצב החיבורים השנתי. משרד האנרגיה מעריך כי שנת 2026 תסתיים עם כ־10,000 התקנות חדשות.
מבחינת המדינה, היעד רחוק יותר. תוכנית “100 אלף גגות” מבקשת להגיע ל־100 אלף מערכות סולאריות עד שנת 2030. כדי להגיע לשם, קצב ההתקנות הנוכחי יצטרך להימשך ואף לגדול בשנים הקרובות.
איך גג מייצר כסף?
המערכת הסולארית מייצרת חשמל מקרינת השמש. בהתאם למסלול ולחיבור לרשת, בעל הנכס מקבל תמורה עבור החשמל שהמערכת מייצרת ומזרימה לרשת.
בבתים מסוימים ההכנסה מהמערכת גבוהה מהתשלום השוטף עבור צריכת החשמל. במצב כזה החשבון מקבל אופי הפוך: בעל הנכס מקבל תשלום עבור הייצור במקום להסתפק בתשלום חשבון החשמל.
הסכום בפועל תלוי בשטח הגג, הספק המערכת, כיוון הפאנלים, כמות השמש, עלות ההתקנה, תנאי המימון והתעריף שנקבע למערכת. לכן אין סכום רווח אחיד לכל בית.
למה סוף 2026 חשוב?
אחד הגורמים שמאיצים את ההתקנות הוא מסלול התעריפים הנוכחי לרכישת החשמל שמיוצר על הגגות.
לפי הפרסום היום, התנאים הנוכחיים תקפים למי שמצטרף עד סוף שנת 2026. לכן בעלי בתים שבוחנים התקנה צריכים לבדוק את התנאים לפני סוף השנה ולא להסתמך על כך שאותו מסלול יישאר גם ב־2027.
אין משמעות הדבר שכל מי שמתקין מערכת לפני 31 בדצמבר יקבל אותה הכנסה. גודל המערכת והתעריף הספציפי משפיעים על התוצאה.
כמה מקום צריך על הגג?
לא כל גג מתאים באותה מידה למערכת סולארית. גודל השטח הפנוי, הצללות מעצים או בניינים סמוכים, כיוון הגג ומתקנים שכבר נמצאים עליו משפיעים על מספר הפאנלים שניתן להתקין.
גם סוג הנכס משנה. בית פרטי עם גג פנוי מציג תהליך שונה מבניין משותף שבו נדרשות החלטות הנוגעות לרכוש המשותף.
לפני חתימה עם מתקין כדאי לקבל הערכת תפוקה שנתית, עלות מלאה של המערכת ותחזית הכנסה שמבוססת על נתוני הגג עצמו.
ומה קורה בהפסקת חשמל?
כאן נמצא פרט שבעלי בתים צריכים לברר מראש. מערכת סולארית רגילה שמחוברת לרשת אינה מבטיחה אספקת חשמל לבית בזמן הפסקה.
כדי לקבל חשמל במצב שבו הרשת מושבתת נדרשת מערכת שמתוכננת לכך, ובמקרים רבים גם אגירה בסוללה וציוד מתאים. שר האנרגיה אלי כהן ציין היום את היכולת לצרוך חשמל בשעות חירום כאחד היתרונות של מערכות שמותאמות לכך.
לפני רכישה כדאי לברר במפורש אם ההצעה כוללת אגירה, מה קיבולת הסוללה ואילו מכשירים בבית יקבלו חשמל בעת הפסקה.
הבדיקה שכדאי לעשות לפני חתימה
מחיר מערכת סולארית לבדו לא מספר אם העסקה משתלמת. כדאי להשוות בין עלות ההתקנה לבין תפוקת החשמל הצפויה, ההכנסה השנתית, התחזוקה ומשך הזמן שנדרש להחזיר את ההשקעה.
גם אחריות על הפאנלים, הממיר והעבודה חשובה. מערכת כזאת אמורה לפעול במשך שנים, ולכן מחיר נמוך בתחילת הדרך אינו המדד היחיד.
הנתון שפורסם היום מראה שהישראלים כבר מצביעים בגגות. כמעט 5,000 מערכות ביתיות חדשות בחצי שנה, עלייה של 37% לעומת התקופה המקבילה.
למי שכבר שקל התקנה, התאריך שכדאי לסמן הוא סוף 2026. עד אז תקפים התנאים הנוכחיים שדוחפים כעת אלפי בעלי בתים להצטרף.