בנק ישראל קיים בימים האחרונים תרגיל חירום לאומי שדימה רעידת אדמה ובחן את תפקוד מערכת המטבע בזמן משבר. במסגרת התרגיל נבדקה היכולת להמשיך לספק מזומנים ושירותים בנקאיים חיוניים גם בתרחיש שבו חלק מהתשתיות נפגעות.
לפי בנק ישראל, תוצאות התרגיל הצביעו על רמת מוכנות גבוהה של הגופים שהשתתפו בו. בבנק הגדירו את המזומן כתשתית לאומית אסטרטגית שנדרשת גם בעת משבר.
למה מזומן מקבל תשומת לב דווקא עכשיו?
רוב הישראלים רגילים לשלם בכרטיס אשראי, בטלפון או באפליקציות. בשגרה אין כמעט צורך להחזיק סכום משמעותי במזומן.
בתרחיש חירום התמונה שונה. רשות החירום הלאומית מציינת שרעידת אדמה משמעותית עלולה לגרום לפגיעה בתשתיות חשמל, מים, טלפונים ותקשורת. כאשר חשמל או תקשורת אינם זמינים, גם חלק ממערכות התשלום הדיגיטליות עלולות להיפגע.
במצב כזה מזומן מקבל תפקיד מעשי. רכישת מזון, מים, תרופות או ציוד בסיסי אינה תלויה בחיבור של בית העסק למערכת סליקה.
הפריט שמופיע בהנחיות הרשמיות
משרד הבריאות פרסם במרץ 2026 הנחיות מעודכנות להיערכות למצבי חירום. ברשימת הציוד שכדאי להכין מראש מופיעים מים, מזון יבש, פנס, סוללות, מטענים ניידים, העתקים של מסמכים חשובים וגם כסף מזומן.
הציוד מיועד לתקופה שבה משפחה נדרשת להישאר בבית או להתפנות ממנו ולהסתדר במשך כמה ימים עד לחזרת השירותים לשגרה.
ההנחיות אינן קובעות סכום מזומן אחיד שכל משפחה צריכה להחזיק. לכן אין מספר רשמי של מאות או אלפי שקלים שאותו נדרש לשמור בבית.
למה כרטיס אשראי לא תמיד מספיק?
עסקה בכרטיס דורשת בדרך כלל תקשורת בין בית העסק, חברת הסליקה והמערכת הפיננסית. גם תשלום באמצעות טלפון זקוק לחשמל ולמערכות תקשורת פעילות.
רעידת אדמה משמעותית עלולה לגרום להפסקות חשמל, חסימת כבישים ופגיעה במערכות תקשורת. במצב כזה עסקים מסוימים עלולים להמשיך לפעול, אך ללא אפשרות לקבל תשלום דיגיטלי במשך פרק זמן מסוים.
גם משיכת כסף מכספומט תלויה בזמינות המכשיר, באספקת חשמל ובתקשורת. בדיוק מסיבה זו בנק ישראל בחן בתרגיל האחרון כיצד מערכת המזומנים תמשיך לפעול בזמן משבר.
לא מדובר בקריאה למשוך כסף מהבנק
בנק ישראל לא פרסם בעקבות התרגיל המלצה לציבור למשוך סכומים גדולים או להוציא חסכונות מהחשבונות.
המסר מהתרגיל עוסק בהיערכות המערכת הבנקאית. ההמלצה להחזיק כסף מזומן כחלק מציוד החירום מופיעה בהנחיות ההיערכות של משרד הבריאות.
עבור משק בית, הגישה המעשית היא לכלול מזומן לצד שאר הציוד שנשמר לחירום, ולא להתייחס אליו כתחליף לחשבון הבנק.
מה עוד כדאי להכין?
לפי הנחיות משרד הבריאות, ערכת החירום הביתית צריכה להספיק למספר ימים. לצד מזומן מומלץ להכין מים, מזון יבש, פנס שפועל באמצעות סוללות, סוללות חלופיות, מטען נייד לטלפון והעתקים של מסמכים חשובים.
למשפחות שבהן יש תרופות קבועות, ציוד רפואי או ציוד לתינוקות נדרשת היערכות בהתאם לצרכים בבית.
את הציוד כדאי לשמור במקום נגיש, סמוך למרחב המוגן או ליציאה מהבית, בהתאם למבנה ולתוכנית החירום המשפחתית.
למה בנק ישראל מתרגל רעידת אדמה עכשיו?
התרגיל משתלב במהלך רחב יותר של היערכות המדינה לרעידות אדמה. בפברואר 2026 השיקה רשות החירום הלאומית תוכנית רב־שנתית בהשתתפות כ־200 נציגים ממשרדי ממשלה, מערכת הביטחון, משטרת ישראל, מד"א, כבאות, רשויות מקומיות וגופי תשתית.
במסגרת ההיערכות הוגדרו השנים 2026 ו־2027 כשנים שבהן המדינה מתמקדת בהכנות לתרחיש רעידת אדמה משמעותית.
התרגיל של בנק ישראל בחן חלק אחד מהמערכת: איך ממשיכים להפעיל שירותים בנקאיים ולספק מזומן כאשר השגרה נפגעת.
הבדיקה שכדאי לעשות בבית
אין צורך לחכות למצב חירום כדי לבדוק את הציוד בבית. אם ערכת החירום שלכם כוללת מים ופנס אך אין בה מזומן, מסמכים ומטען נייד, כדאי לעדכן אותה.
המטרה אינה להתכונן לתרחיש מסוים בתאריך ידוע. רעידת אדמה אינה אירוע שניתן לחזות מראש במועד מדויק.
התרגיל שנערך השבוע בבנק ישראל נותן תזכורת טובה לנקודה שקל לשכוח בעידן של תשלומים מהטלפון: בזמן שחשמל ותקשורת נפגעים, כמה שטרות בארנק מקבלים משמעות אחרת.