יש משהו בחגים שהופך משפחות בישראל למוקד מודיעין משוכלל. עוד לא הספקת להיכנס בדלת, להניח את התיק ולטעום מהדג, וכבר מגיעה השאלה:
"נו?"
נו מה?
"יש משהו חדש?"
ואם אתה רווק בן 39 או רווקה בת 45, אתה יודע מצוין מה פירוש ה"נו" הזה: ברור לי שרוב ההורים לא מתכוונים להציק. להפך. הם דואגים. מתפללים. רוצים לראות את הילד שלהם מקים בית, שמח, אהוב ומאושר.
אבל דווקא בגלל שהכוונות כל כך טובות, כדאי לזכור שגם כוונה טובה יכולה להכאיב כשהיא מגיעה בלי רגישות. החגים הם זמן משפחתי.
ודווקא אז, כשהאחים הנשואים מגיעים עם הילדים, התמונות המשפחתיות מתמלאות בעגלות ותינוקות, והבית כולו משדר "משפחה", הרווקים והרווקות עלולים להרגיש פתאום שהם תקועים באיזה חדר המתנה של החיים.
אז הורים יקרים, הנה עשר נקודות שכדאי לקחת איתנו לשולחן החג:
1. אל תכפו. באמת. פשוט תשחררו.
לא כל הצעה מתאימה, ולא כל "בחור מקסים" או "בחורה מדהימה" צריכים להפוך לפרויקט משפחתי.
אבל עזבו את זה, אין דבר יותר מכבה מאשר רווק שמגיע הביתה ורוצה רק לנשום ופתאום מגלה שהוא בכלל הגיע לאתר החפירות של 'עיר דוד'.
2. אל תעשו רגשי.
"סבתא רק רוצה לראות אותך מתחת לחופה" הוא לא משפט מעודד. הוא משקולת.
אל.
3. אל תחקרו.
אם הם רוצים לשתף בדייט, הם ישתפו. לא צריך לבצע תחקיר שב"כ ליד המרק. הם שורדים לבד בכל יום ומנהלים קריירה. הם גם ידעו איך לפתוח את הנושאים האלו ואם לפתוח. תסמכו עליהם.
4. אל תזלזלו בכאב.
"נו, בסוף זה יגיע" לא תמיד מנחם אדם שעבר כבר מאות אכזבות. ויודעים מה? גם לא צריך להציע פתרונות. באמת.
אם אתם באמת רוצים לעזור?פשוט תקשיבו. תהנהנו בראש. וזהו.
5. תנו להם מקום מכובד בבית.
רווק בן 35 הוא לא ילד עודף שאפשר לשכן על מזרן בסלון כי "האח הנשוי מגיע עם הילדים".
רווקה? בעיקר.
אף רווק או רווקה או מחפשי זוגיות לא צריכים להרגיש שהם ברירת מחדל. אתם שואלים למה?
כי רווק או רווקה לא אומר שהם...מקולקלים. ובטח לא שמגיע להם לישון בתנאים פחות טובים. ואם אתם מרגישים שאתם לא מסוגלים לספק להם את הצרכים האלו?
וואלה. תשחררו. זה חלק מהעניין.
6. אל תתנו אוטומטית עדיפות לנשואים.
נישואין אינם דרגת קצונה משפחתית. מה זה אומר? שכדאי ממש להקפיד שבסוף הארוחה כולם כולל כולם ישטפו כלים. ואם כבר, הנשואים יכולים לשטוף כלים ולהוריד את הפח והרווקים והרווקות ישכיבו את הילדים הקטנים.
זה דווקא יכול להיות הרבה יותר נחמד. גם לילדים וגם לכולם.
7. אל תשוו.
"אחותך בגילך כבר הייתה עם שני ילדים" הוא משפט שלא קידם מעולם שום שידוך. אלא אם אתם ממש רוצים לוודא שהם לא יפתחו אתכם כלום יותר בחיים.
8. אל תהפכו אותם לבעיה שצריך לפתור.
הם בני אדם שלמים עכשיו, לא טיוטה שממתינה לחתונה. נכון, הם רוצים להתחתן. ולא טוב היות האדם וכו' אבל יש להם חיים. מלאים. מגוונים. יצירתיים. קריירה. ותשתדלו לא לתת להם את התחושה שהם בעצם במצב של תודעת חוסר.
כי הם לא.
9. תשאלו מה הם צריכים.
לפעמים זו הצעה. לפעמים הקשבה. ולפעמים פשוט שיניחו להם לאכול את הקינוח בשקט. עצם זה שהם יודעים שאתם אוהבים אותם ואתם נמצאים שם בשבילם...זה כבר דבר ענק ולא מובן מאליו בכלל.
10. תנו להם להרגיש בבית. באמת בבית.
לא כאורחים, לא כ"אלה שעוד לא", אלא כילדים שלכם, אהובים ושייכים בדיוק כפי שהם. כי רווקות ורווקים לא צריכים בחגים עוד לחץ. רק להיות קצת אתכם. רק שתהיו קצת איתם. ותראו אותם כמו שהם ומי שהם. אנשים מדהימים ומוכשרים ושלמים שמחפשים את החלק השני שלהם.
הם מחפשים מקום שבו לא מודדים אותם לפי סטטוס, לא מרחמים עליהם ולא מעבירים להם מסרים סמויים שהם עדיין לא הגיעו ליעד. וכשיש בית כזה, עם כבוד, רגישות, תפילה ואהבה שאינה תלויה בדבר, אולי עשינו עבורם הרבה יותר מעוד הצעת שידוך.
נסו להיות שם בשבילם
ואולי זו בעצמה התחלה טובה לשנה החדשה.
אז אל תיפגעו ואל תיקחו ללב ותנסו בבקשה לא לעשות דרמות אם הם פחות בעניין של להגיע לסעודה המשפחתית למרות שזה ממש חשוב לכם. פשוט נסו להיות שם בשבילם. אבל באמת בשבילם.
כי חיבוק אמיתי, לא צריך לתת דווקא מבעד לאותו השולחן בחג. חיבוק אמיתי מתחיך קודם כל מהלב ובידיעה שיש מישהו שחושב עליהם. והמישהו הזה יכול להיות אתם.