כך הפכה רז יובן לאחת התסריטאיות העסוקות 

להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים - לחצו כאן

ממבקרת ספרות אל חדר התסריטאים

יובן למדה ספרות באוניברסיטה ובנתה קריירה בעיתונות. היא כתבה ביקורות ספרות, ערכה מגזינים וראיינה כוכבים בינלאומיים, אבל הרגישה שמשהו עדיין חסר. ערב אחד, בזמן שצפתה ב"שיר שלנו", עלתה לה מחשבה פשוטה. "אמרתי לעצמי, 'אני הכי יכולה לכתוב את זה'".

כמו שעשתה קודם בעולם העיתונות, היא החליטה פשוט לפנות לאדם שנראה לה נכון. היא יצרה קשר עם אורי גרוס, הציגה לו רעיונות, ובסופו של דבר קיבלה הזדמנות ראשונה. לא ב"שיר שלנו", אלא ב"דני הוליווד".

כך לומדים לכתוב תוך כדי עבודה

כשהגיעה ל"דני הוליווד" מעולם לא כתבה תסריט. היא התחילה בכתיבת דיאלוגים, קראה תסריטים של אחרים, למדה מכל תיקון שקיבלה, ועבדה מסביב לשעון. "למדתי את זה תוך כדי תנועה."

כעבור זמן קצר בלבד קיבלה הצעה מפתיעה: להפוך לתסריטאית הראשית של העונה השנייה. לשם כך ויתרה גם על קריירה מבטיחה בעיתונות. "סירבתי אפילו לנסיעות עיתונאים לראיין את לאונרדו דיקפריו, כי זה היה הדבר שהכי רציתי לעשות."

הפריצה עם "כפולה"

אחרי שנים של עבודה לצד יוצרים אחרים, הגיעה הסדרה הראשונה שאותה היא מרגישה שהיא יכולה להגדיר כיצירה שלה. "כפולה". הרעיון הראשוני הגיע מרוברט בן שושן ויואב גרוס, אך יובן, יחד עם רועי עידן ואלעד חן, עיצבה את העולם, את סיפור המתח ואת ה־DNA של הסדרה. "שם זה כבר לגמרי ה־DNA שלי."

לדבריה, דווקא החופש היצירתי שקיבלו הוא מה שהפך את הסדרה להצלחה גדולה. "חירות יצירתית היא מפתח להצלחה."

"רצח בים המלח" נולד מהקורונה

את הפרויקט האישי ביותר שלה עד היום החלה לפתח דווקא בתקופת הקורונה. כששמעה שמועה על רצח במלון קורונה, הבינה שמצאה את "האי הבודד" שחיפשה במשך שנים – מקום מבודד, שבו כל החשודים כלואים יחד. כך נולד "רצח בים המלח".

לדבריה, היה לה חשוב לבנות בלשית מסוג אחר. לא קשוחה, לא צינית, אלא אנושית. "רציתי בלשית שהיא מאוד מאוד אישה. שכשהיא רואה גופה זה מבהיל אותה."

היא כתבה לבדה את כל שבעת פרקי הסדרה, והשקיעה חודשים ארוכים בבניית תעלומת הרצח. "רציתי שהצופה יוכל לפתור את התעלומה יחד עם הבלשית."

למה היא אוהבת לכתוב עשרות פרקים?

בעוד יוצרים רבים חולמים על סרט באורך 90 דקות, יובן דווקא נהנית מדרמות ארוכות. מאות פרקים כבר כתבה לאורך הקריירה, והיא מודה שהקצב מתאים לאופי שלה. "אני היפראקטיבית. אני מאוד מאוד קריאטיבית, ויש לי תמיד רעיונות."

לדבריה, כתיבת סדרות יומיות ודרמות נוער דורשת חשיבה מהירה ויכולת לייצר רעיונות בלי הפסקה. "לקח לי שנים להגיע לזה", היא אומרת, "אבל ברגע שהמעיין נפתח, הוא כבר לא נסגר."

"חזי ובניו" והבחירה במשפחה אוהבת

לאחר "רצח בים המלח" הצטרפה ל"חזי ובניו".

כשהגיעה לפרויקט כבר היה רעיון בסיסי, אך היא בחרה לקחת אותו לכיוון אחר.

במקום משפחה שנלחמת בעצמה, ביקשה לכתוב משפחה שמצליחה לאהוב גם בתוך הכאוס.

"רציתי משפחה שטובה אחת לשנייה."

לדבריה, דווקא השילוב בין מסורת, הומור ואהבה משפחתית הוא שהפך את הסדרה לייחודית.

כותבת סדרה, מחזה, ספר וסרט – במקביל

גם היום יומן העבודה של יובן עמוס במיוחד. במקביל לעונה חדשה של "חזי ובניו", היא מפתחת סדרה חדשה, כותבת הצגה לתיאטרון חיפה, עובדת על סדרת ספרי ילדים, ובוחנת אפשרות להפוך את "כפולה" לסרט קולנוע.

אבל למרות ריבוי הפרויקטים, היא אומרת שאין לה חלום אחד גדול. "אני מאוד אוהבת כל דבר שאני עושה."

בסיום הריאיון היא מסבירה מה הדבר החשוב ביותר מבחינתה בכל יצירה. "אם אתה לא בא עם רעב אמיתי ועם תשוקה אמיתית, ירגישו את זה."

אחרי מאות פרקי טלוויזיה, עשרות סדרות ורשימת פרויקטים שלא מפסיקה להתארך, נדמה שדווקא הרעב הזה הוא מה שממשיך להניע את רז יובן – ואולי גם הסיבה שהיא לא מפסיקה ליצור.