אשליות גדולה: הציונות הדתית צועדת להפלת הימין

מפלגות הציונות הדתית של הימין הדתי, אולי אפילו יותר נכון החרד"לי, תמיד היו החוליה החלשה של גוש הימין. לא באופן שונה בהרבה מהשמאל העמוק והוותיק, מדובר במגזר קטן ביחס לשאר מרכיבי הגוש אך כזה המתעקש לראות עצמו לא רק כנבדל משאר מרכיבי הגוש ומחייב ייצוג של מפלגה ייעודית, אלא באופן תמוהה, גם כמובילו האידיאולוגי.

בנוסף לכך, שוב בדומה לזרמים הקטנים בגוש השמאל, מדובר במגזר קטן שמתעקש לחלק את עצמו עוד ועוד אל תתי קטגוריות שחייבות כל אחת להחזיק במפלגה מטעם עצמה. וכמו שתופעות אלה היו לעקב האכילס של גוש השמאל, שהביאו את הניצחון לידיו של גוש הימין בסיבוב הקודם, היום שיגעון הגדלות של כל תתי הקטגוריות בהנהגת המגזר, מאיימת להגיש את השלטון על מגש כסף אל מחנה השמאל.

כמו שהעבודה ומר"צ סירבו להתאחד בסיבוב הקודם, ושרפו עשרות אלפי קולות, כך היום מאיימת המגלומניה הזו גם על גוש הימין, רק בסדר גודל כפול ומכופל. בקצה הדתי של גוש הימין אין מקום ליותר ממפלגה אחת, הדבר הזה הוכח פעם אחרי פעם: כשסמוטריץ' עבר, בנט לא עבר, כשבנט עבר הוא נאלץ להתאחד עם סמוטריץ', פייגלין אף פעם לא עבר, וכשכמעט עבר שרף מנדטים שלמים לגוש הימין, אפילו סמוטריץ' ובן גביר נאלצו להתאחד.

אז מה חושבים לעצמם נציגי המגזר, שממשיכים לחלק ולהתחלק לעוד ועוד רסיסי מפלגות, מתקוטטים על מאה קולות לפה ומאה קולות לשם, בצורה שברורה לכל אדם שמשרתת רק אגו אישי ומגזרי, ולא את האידיאולוגיה אותה הם מתיימרים לקדם.

מדובר בתופעה שקשה ליישב, קשה אפילו יותר להסביר, שבעה או שמונה מנדטים, זה הכל, על זה כל המהומה. לא עשרה, לא חמש עשרה, לא עשרים, וממש לא הנהגת הגוש. המיצוי המקסימלי של הציבורים עליהם נלחמים כעת כל כך הרבה גורמים בקרב רב ראשי מסתכם במספר בינוני להחריד של מנדטים בודדים

האם מדובר במהלך שגורם חיצוני לא יכול להבין? מלחמות כתר על איזה תת קטגוריה מגזרית תנהיג את הציונות הדתית בעתיד הנראה לעין? אלה שאלות שקשה לענות עליהן מבחוץ, אך לכל ברור שמדובר במאבק של שיגעון, שגורר את גוש הימין לאבדון.

מעבר למגלומניה המנהיגותית, קיימת גם תופעה של מגלומניה מגזרית. יום יום נציגיו של אותו מגזר יושבים באולפנים וצועקים איך הם יותר טובים, יותר נכונים, יותר אידיאולוגיים יותר משרתים. קורצים לא מעט שמאלה וחיים באשליה שימצאו חיבוק חם בתל אביב מאשר בזרועות הפריפריה ומפלגות הגוש.

על המגזר לזכור שבמספרים אמפיריים הליכוד גדול ממנו בערך פי 4 או 5, והמפלגות החרדיות גדולות לפחות פי 2, אז למרות שכבודו במקומו מונח, אין לו את הפריוולגיה לפנטזיות שלטוניות, או לשילובי ידיים סוציולוגיים, ומי שבמגזר חושב שישיבה עם יאיר גולן תהיה מועילה לו, עליו לזכור שבבשרם עצרו פעם אחרי פעם מצביעי הליכוד תוכניות לגרש אותם מבתיהם ויישוביהם, וירקו תפיסות אלה מחוץ למפלגה, מי שחושב שייקבל את אותו יחס מיאיר גולן או לפיד, מוזמן להתמסר.

על המגזר ומנהיגיו להתעשת, ומהר, המגזר על כלל גווניו חייב לקחת אחריות ולקרוא למנהיגיו להתאחד לגוש טכני אחד, מפייגלין ועד סמוטריץ' ווינטר גם, אחרת יהפוך המגזר למי ששרף את הבניין על יושביו.

ציבור הימין הגדול סלח למגזר על הרבה מחטאיו, על הפלת המנדטים החוזרת בסבבים, על נוקשות אידיאולוגית שמנעה הישגים, אפילו נסלח (למרות שלא נשכח) למגזר כאשר נפתלי בנט, בן מבניו, השתמש בקולותיהם כדי להמליך ממשלה עם שישה מנדטים על כידוניו של מנסור עבאס, והמגזר איך לומר, לא בדיוק התפוצץ בזעם.

אך גם לציבור הימני הגדול יש גבול לסבלנותו, ודבר אחד שהוא לא ימחל עליו זה מגלומניה שלטונית שתביא להפלת הגוש כולו ולהמלכת יאיר גולן לשר משפטים או שר ביטחון, ולמי שמפנטז על עריקה שבקריצה לגוש השני, יפה התואר והבלורית התקשורתית, שיזכור למי בגוש יש יותר מנדטים לסחור.