ואז הוא שאל אותי: "תהיה אמיתי, מה דפוק בי?"

על הנייר? חלומה של כל שדכנית במגזר. בפועל? הדייט מספר מאתיים ומשהו שלו נגמר אתמול בעוד הודעת וואטסאפ מנומסת של "פחות התאים, מאחלת לך המון בהצלחה".

הוא הניח האספרסו, הסתכל עליי בעיניים כבויות ושאל בקול שבור:

"תהיה אמיתי, מה דפוק בי? הלבוש? וואלה אחי, הייתי הכי ג'נטלמן, שאלתי, הקשבתי. למה זה שוב מתרסק?"

הסתכלתי עליו..

חולצה המכופתרת ישבה עליו מושלם, אבל ראיתי משהו אחר לגמרי:

ראיתי אדם שנכנס לפגישה עם תרמיל של אכזבות על הגב, עם עיניים שמחכות בפחד לרגע שבו גם זה ייכשל, ועם מנגינה פנימית סמויה שצועקת: "בטח גם הפעם היא תגלה שאני לא מספיק טוב".

המראה הכי חדה בעולם

בואו נדבר רגע בלי מסכות ובלי הפילטרים של האינסטוש. אנחנו משקיעים שעות בהכנות: גיהוץ הבגדים, התספורת, הדיוק של הביוגרפיה באפליקציה, בחירת המקום עם התאורה הנכונה. אבל שוכחים את הכלי הכי עוצמתי שיש לנו בארסנל החיזור והמפגש:

התדר הנפשי שבו אנחנו נכנסים לחדר.

כשאתה מגיע לדייט ממקום של חוסר, של ייאוש שזוחל מתחת לעור ('יאללה, שזה כבר יקרה לי ונסגור עניין), או של מרירות מצטברת מכל הדלתות שנטרקו בעבר:  שום דבר יוקרתי לא באמת יצליח לטשטש את זה.

הנפש שלנו פשוט מדברת דרך הגוף: מה זה אומר? ששפת הגוף נסגרת, המבט הופך לבוחן וחשדני, הכתפיים שפופות, והחיוך הופך למאולץ. הצד השני מריח את זה תוך שתי דקות.

לא בגלל שהוא קורא מחשבות, אלא כי אנרגיה של חרדה וייאוש היא הדבר הכי מרחיק שיש. לעומת זאת, אדם שבוחר וזו ממש עבודה פנימית ובחירה מודעת, לזמן לעצמו אופטימיות, להאמין שהטוב קיים ומחכה לו, ולהגיע ממקום של מלאות, הופך באופן מיידי למושך וקורן פי כמה.

אין דבר יותר ממכר ואטרקטיבי מבן אדם שקם בבוקר מתוך החלטה לממש את החלומות שלו, להרים את השמיים ולשתות את העולם בקשית. וזה ממש לא קשור לממבו ג'מבו של 'ניו אייג' מנותק או קסמים.

זו פסיכולוגיה אנושית טהורה. אופטימיות היא התכונה הכי חמה וממגנטת שיש בעולם. כולנו רוצים להיות ליד מישהו שמקרין תקווה, חיוניות, אמון בחיים וביטחון שקט

להחליף את המנגינה בראש

זה לא אומר שצריך לזייף שמחה היפראקטיבית או לעטות חיוך פלסטיק של דיילי אוויר.  זה אומר לעשות ניקוי פנימי של עשר דקות ברכב לפני שמכבים את המנוע ויוצאים לדייט:

• לסגור חשבונות עם העבר: הדייט שיושב מולכם עכשיו לא אשם באף אכזבה שחוויתם לפני חודשיים. אל תענישו אותו על פצעים ישנים. תנו לו דף חלק לגמרי.
• להכיר בערך העצמי שלכם: אל תבואו כדי להתקבל למבחן, תבואו מתוך ידיעה שיש לכם עולם ומלואו להציע – טוב לב, הומור, רגישות ושותפות.
• לשדר סקרנות ולא לחץ: תגיעו כדי לפגוש נשמה, להקשיב לסיפור, לחלוק רגע. תהיו בתודעה של שפע ולא של הישרדות.

יונתן נשם עמוק, יישר את הגב והבין. שבוע לאחר מכן הוא הגיע לדייט אחר, הפעם בלי המשאות הכבדים של אתמול, אלא עם לב פתוח, חיוך אמיתי וציפייה טובה.

ומה קרה?

בפעם הראשונה מזה שנים, הפגישה שלו נמשכה ארבע שעות.

אנשים, היופי האמיתי והמשיכה הכי גדולה שלכם מתחילים בשנייה שבה אתם באמת מאמינים שמגיע לכם טוב: תזמנו אותו בלב, תפתחו לו את הדלת ותאמינו לי... הוא כבר ימצא את הדרך אליכם.