היום זה קורה: "צעצוע של סיפור 5" מגיע לבתי הקולנוע בישראל. בזמן שהילדים שלכם מתרגשים לראות שוב את וודי, באז שנות אור וכל החבורה בהרפתקה חדשה, אנחנו המבוגרים בעיקר מכינים את הממחטות. כי אם יש משהו שאולפני פיקסאר מתמחים בו כבר שלושה עשורים, זה לקחת חתיכות פלסטיק מונפשות ולגרום לנו לבכות כמו תינוקות באמצע אולם קולנוע חשוך.
רגע לפני שאתם תופסים מקום באולם עם פופקורן ענק, חזרנו לארבעת הסרטים הקודמים ודירגנו את רגעי השיא שעד היום גורמים לנו לחלוחית בעין. ראו הוזהרתם: דמעות של נוסטלגיה לפניכם.
המקום השלישי: הסיפור של ג'סי ("צעצוע של סיפור 2")
- מדד הדמעות: 😢😢😢
- מה קורה שם? אנחנו מגלים את עברה של ג'סי הבוקרת, שהייתה פעם הצעצוע האהוב ביותר על ילדה בשם אמילי. לאט לאט אמילי גדלה, תחומי העניין שלה השתנו, וג'סי מצאה את עצמה נשכחת מתחת למיטה, עד היום האפל שבו היא נכנסה לתוך ארגז תרומות ברחוב.
- למה זה שבר אותנו? בגלל השיר. ברקע מתנגן השיר המופתי של שרה מקלכלן ("When She Loved Me"), וכל מי שאי פעם השליך בובה ישנה לפח הרגיש באותו רגע כמו פושע מלחמה. פיקסאר הצליחו לתמצת בארבע דקות את אחד הפחדים הכי גדולים של כולנו: להינטש על ידי מישהו שאהבנו.
המקום השני: סצנת הכבשן ("צעצוע של סיפור 3")
- מדד הדמעות: 😢😢😢😢
- מה קורה שם? החבורה נלכדת במגרסה של מגרש הגרוטאות ונסחפת באיטיות אך ביטחון לעבר כבשן אש ענק ומאיים. אחרי כמה ניסיונות נואשים לברוח, הם מבינים שאין מוצא. במקום לצרוח, הם פשוט מביטים אחד בשני, מחזיקים ידיים ומחכים לסוף ביחד.
- למה זה שבר אותנו? כי לרגע אחד, כולנו היינו בטוחים שדיסני באמת הולכים לשרוף את הילדות שלנו למוות. הרגע שבו וודי ובאז מחליפים מבט של השלמה, והכלבלב סלינקי מושיט יד לראש תפוח אדמה – זו הייתה רמת דרמה שלא תבייש את "טיטאניק". מזל שהחייזרים הירוקים הגיעו עם "הטפרררר" בשנייה האחרונה, אחרת היינו בטיפול עד היום.
המקום הראשון: אנדי נפרד מהצעצועים ("צעצוע של סיפור 3")
- מדד הדמעות: 😢😢😢😢😢 (ושלולית על הרצפה)
- מה קורה שם? אנדי כבר נער בוגר שעוזב לקולג'. הוא מחליט להעניק את הצעצועים שלו לילדה קטנה ומתוקה בשם בוני. הוא עובר איתה צעצוע-צעצוע ומציג אותם, עד שהוא מגיע לתחתית הארגז ומוצא את וודי. לרגע אחד הוא מהסס, אבל אז מתיישב על הדשא ומשחק איתם בפעם האחרונה.
- למה זה שבר אותנו? כי זו לא הייתה רק פרידה של אנדי מוודי – זו הייתה הפרידה הרשמית שלנו מהילדות של עצמנו. הסרט הראשון יצא ב-1995, וכשאנדי גדל ועזב את הבית ב-2010, דור שלם של צופים הרגיש שהוא עובר בדיוק את אותו הדבר. המבט של וודי מהמדרכה על המכונית של אנדי שנוסעת רחוק, עם המשפט: "להתראות, שותף".
- ומה מחכה לנו בסרט החמישי? השמועות מדברות על כך שהפעם הצעצועים יתמודדו עם האויב הגדול מכולם: מסכים, טלפונים והעולם הדיגיטלי שמאיים להחליף את המשחקים הפיזיים. אנחנו כבר מכינים את הממחטות
תגובות