דני רייספלד הוא אחד היוצרים הפוריים בקולנוע הישראלי. יחד עם אשתו, התסריטאית הילה רייספלד, הוא חתום על "פנתר לבן", "אל תחכי לי", "אמצע החיים" וכעת גם על "חינה אמריקאית", הקומדיה החדשה בבימויו של שלום אסייג. בריאיון לפודקאסט "סינמה שו"ת" בהנחיית אבי לודמיר הוא חוזר אל תחילת הדרך, אל שיתופי הפעולה המשפחתיים, ואל הרגעים שבהם כמעט כל פרויקט שינה את חייו.
להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים - לחצו כאן
דני רייספלד בסינמה שו"ת
אולפן סרוגים
תסריט אחד בצבא ששינה הכול
רייספלד לא גדל במגמת קולנוע ולא חלם להיות במאי. אביו ניסה בצעירותו להפוך לתסריטאי, אך לא הצליח לפרוץ, והוא עצמו בכלל שירת בגולני. דווקא במהלך השירות הצבאי כתב סיפור ראשון. חברה שהייתה קצינת חינוך קראה אותו, שכנעה אותו שמדובר בתסריט ושלחה אותו ללמוד קולנוע בבית הספר בעמק הירדן.
סרט הגמר שלו, "הפנתרים הלבנים", זכה בפרס בפסטיבל ירושלים ומשם הדרך לתעשייה נפתחה. "פתאום הכול התחיל לזרום. לא הייתי יום אחד מובטל."
"אני רץ, אשתי מעמיקה"
מאז הסרט הראשון עובד רייספלד כמעט על כל פרויקט עם אשתו, איילה. לדבריו, דווקא העובדה שהם שונים לחלוטין היא סוד ההצלחה. הוא אחראי על הקצב, הדיאלוגים והאינטואיציה, והיא זו שמעמיקה את הדמויות והרגש. "אני יודע את הדיאלוגים, אני יודע את המגניבות. היא יודעת לתת את העומקים של הדבר. זה שילוב נורא מנצח."
השניים מספרים שרבים מהתסריטים שלהם נכתבים במהירות מפתיעה, ולעיתים דווקא הפרויקטים שפחות האמינו בהם הם אלה שיצאו ראשונים להפקה.
כך נולד "פנתר לבן"
הפיצ'ר הראשון של רייספלד יצא לדרך כמעט במקרה. אחרי פגישה עם אנשי ארצה הפקות קיבל תשובה פשוטה: "איך אתה ביולי?" כך, בתוך חודשים ספורים, יצא הסרט לצילומים.
גם הליהוק של זאב רווח נולד באופן לא שגרתי. רייספלד פשוט דפק על דלת ביתו עם התסריט ביד. רווח חשב בתחילה שמדובר בשליח, אבל אחרי שסיים לקרוא את התסריט הסכים להצטרף – למרות שלא היה תקציב לשכרו.
"אמרתי לו שאין לי שקל. הוא אמר לי: 'סבבה, אני אשחק בהתנדבות'." למרות שהסרט לא הצליח בקופות, הוא הפך עם השנים לאחד הסרטים הישראליים הנצפים ביותר במערכת החינוך ובצה"ל.
החרם על "אמצע החיים"
אחד הרגעים הכואבים שעליהם דיבר בריאיון היה סביב "אמצע החיים". הסרט, שהופק בתמיכת קרן שומרון, הוגש לפרסי אופיר, אך לדבריו חלק מחברי האקדמיה לקולנוע הודיעו מראש שלא יצפו בו.
רייספלד מספר שהרגיש נטוש גם על ידי האיגודים המקצועיים. "אני הרגשתי בגידה איומה." למרות זאת, "אמצע החיים" הפתיע בקופות והגיע לכ־80 אלף צופים – הרבה מעבר לציפיות המוקדמות.
יום הצילום הראשון נקבע ל־8 באוקטובר
בשבוע שלפני מתקפת 7 באוקטובר עמד רייספלד להתחיל לצלם סרט חדש בשם "צלם מלחמה", שעסק בפלישת חיזבאללה לישראל. יום הצילום הראשון נקבע ל־8 באוקטובר. אלא שהמציאות הקדימה את הדמיון.
הפרויקט נעצר לחלוטין, והתסריט איבד את הרלוונטיות שלו כמעט בן לילה. במקום להמשיך בדרמה, החליטו הוא והילה לכתוב קומדיה. כך נולדה "חינה אמריקאית".
למה דווקא קומדיה?
אחרי שנים של סרטים דרמטיים הרגיש רייספלד שהמציאות עצמה כבדה מספיק. יחד עם הילה כתב את "חינה אמריקאית", ושלום אסייג, שכבר שיחק באחד מסרטיו, ביקש לביים את התסריט. לדבריו, דווקא בתוך הקומדיה היה חשוב להם לשלב גם רגעים כואבים על משפחה, הגירה והקשר לישראל.
"מה יש יותר כיף מלשמח אנשים?"
הפרויקט הבא כבר בדרך
בימים אלה מפתח רייספלד סדרת קומדיה חדשה על עולם מס הכנסה, במקביל לפרויקט חינוכי רחב היקף הכולל עשרות סרטים קצרים נגד אלימות בקרב בני נוער. במקביל, הוא כבר חושב גם על המשך אפשרי ל"חינה אמריקאית", אם הסרט יצליח בקופות. אחרי יותר משני עשורים בתעשייה, הוא עדיין נשמע נלהב כמו בתחילת הדרך. "תשוקה יש תמיד."