כתבת חדשות 12, דפנה ליאל, משרטטת את המלכוד האסטרטגי שעמו מתמודדים ראשי מפלגות האופוזיציה בגוש המרכז-שמאל, המנסים מאחורי הקלעים להקים בלוקים פוליטיים ואיחודים אפשריים לקראת הבחירות. לדבריה, הניסיונות לייצר רשימה גדולה ומאוחדת עלולים להתברר כטעות בשטח, שכן הם מתעלמים מהרתיעה של חלק מהמצביעים מאישים מסוימים בהנהגה.
במרכז הניתוח של ליאל עומד מעמדו של חבר הקבינט לשעבר והרמטכ"ל במיל' גדי איזנקוט, שנתפס בעיני רבים כמי שמסוגל לפנות לפלחים רחבים ומגוונים בציבור הישראלי, כולל כאלו שאינם מזוהים באופן מסורתי עם עמדות השמאל או המרכז.
פנייה לקהלים שונים
"איזנקוט פונה לקהלים אחרים", מבהירה ליאל, ומסבירה כי כוחו המרכזי של איזנקוט טמון דווקא ביכולת למשוך מצביעים מתלבטים שמחפשים דמות ביטחונית וממלכתית, ולאו דווקא רשימה מפלגתית קשיחה.
לדבריה, ניסיונות החיבור המכניים של הגוש עלולים בסופו של דבר להביא לתוצאה הפוכה מזו שמצפים לה האסטרטגים הפוליטיים, מכיוון שהם עלולים לעקר את היתרון היחסי של איזנקוט בקרב אותם קהלים ייחודיים.
הסכנה שבחיבור המשותף
ליאל מדגישה כי הניסיון ליישר קו בשביל לסדר את מפת המנדטים עלול לעלות באיבוד קולות יקרים: "גם אם זה מסדר את הגוש בצורה כזאת או אחרת – יש אנשים שלא יוכלו להצביע לאיזנקוט אם יתחבר לבנט ולפיד".
תגובות
גדי איזנקוט, כמי שגדלה על ערכי הליכוד של בגין, כואב לי לראות איך נתניהו ריסק את המורשת הלאומית שלנו ומכר את ביטחון המדינה בשביל שרידותו האישית.
האם מישהו באופוזיציה באמת חושב שמשחקי הכיסאות האלה מעניינים אותי כשאני בקושי סוגרת את החודש בגלל ממשלה שמחלקת כספים למקורבים
האם לא הגיע הזמן להניח בצד את הפוליטיקה הקטנה ולהציע אלטרנטיבה שלטונית ראויה שתחזיר לאזרחים את התקווה ואת שלטון החוק שנרמסים יום-יום...