התרגיל למשיכת תקציבים שעלול לסבך את מפלגת הציונות הדתית. בעוד כולם חושבים שצריך 3 חברי כנסת כדי לפצל את הסיעה, ייתכן ושניים בלבד יספיקו.
כדי להסביר את העניין צריך קודם להקדים: לכנסת יכולות לרוץ רק מפלגות שמרכיבות רשימה, אחרי הבחירות לכנסת הרשימה מיוצגת באמצעות סיעה שהיא הגוף הרשמי.
מפלגה דורשת הרבה ביורוקרטיה - רישום אצל רשם המפלגות והמתנה לאישור. ולכן בשנים האחרונות "מפלגות מדף" שכבר לא משתתפות בבחירות, מוכרות את היישות המשפטית שמכונה 'מפלגה' לפוליטיקאים שרוצים לרוץ לכנסת. כך קנתה מפלגת נעם את מפלגת 'לזוז'. בנט ושקד קנו את מפלגת 'לזוז' של פריצקי ורצו איתה בימין החדש ובימינה.
רשימה אחת - 3 סיעות, 5 מפלגות
נחזור 4 שנים אחורה. בהגשת הרשימות לכנסת ה-25 הגישו סמוטריץ' ובן גביר רשימה משותפת שמורכבת מחמש מפלגות שונות. בן גביר ושאר חברי עוצמה יהודית רצו מטעם מפלגת חזית יהודית לאומית. יצחק וסרלאוף רץ מטעם מפלגת ארץ ישראל שלנו. גם בציונות הדתית, סמוטריץ' ושאר החברים רצו מטעם מפלגת האיחוד הלאומי תקומה ואילו סטרוק רצה מטעם מפלגת 'עתיד אחד'. אבי מעוז ממפלגת נעם רץ מטעם מפלגת 'לזוז'.
מיד לאחר הבחירות התפצלו שלוש המפלגות לסיעות נפרדות. 6 חברים נשארו הציונות הדתית. 6 חברי עוצמה יהודית בנפרד ואבי מעוז כסיעת יחיד - נעם. סמוטריץ' ואלמוג כהן (באדום) התפטרו במסגרת החוק הנורבגי ואינם חברי כנסת.
וכך נראית היום מה שנשאר מהרשימה לכנסת
הסיבה לריצה בשתי מפלגות שונות נועדה לצרכי מימון מפלגות. לפי החוק, מפלגות זכאיות לתקציב עבור הבחירות (מכונה 'מימון מפלגות') ולמימון שוטף במשך הקדנציה. המפתח למימון נקבע לפי מספר חברי הכנסת .
המימון עצמו שווה כמיליון שקל לשנה עבור כל ח"כ, אלא שבתקנון ישנו סעיף שלמעשה נותן למפלגה עם מנדט אחד מימון נוסף (כמעט כפול). זו, בין השאר, הסיבה שסטרוק רצה כמפלגה נפרדת מהציונות הדתית ושווסרלאוף רץ כמפלגה נפרדת מעוצמה יהודית ושניהם לא התפטרו במסגרת החוק הנורבגי (עמיחי אליהו התפטר ולאחר מכן אלמוג כהן).
בשורה התחתונה לציונות הדתית יש 6 חברי כנסת מטעם מפלגת האיחוד הלאומי ועוד 1 מטעם מפלגה אחרת.
התרגיל הפיננסי עלול לחזור כמו בומרנג
אלא שכעת התרגיל הזה עלול להקל על פירוק הציונות הדתית. אתמול הודח חבר הכנסת משה סולומון מכל הוועדות בכנסת בהן היה חבר בגלל הפרת המשמעת הסיעתית והצבעה נגד חוק יסוד לימוד תורה. מאז ההדחה, הבין סולומון כי דרכו בציונות הדתית הסתיימה, והוא מדבר על ריצה במסגרת אחרת. השם עופר וינטר שמתחמם על הקווים הוא כנראה האופציה הסבירה יותר.
ועכשיו למספרים לפי תקנון הכנסת, ח"כ שרוצה להתמודד לכנסת במסגרת נפרדת צריך להתפטר מהכנסת או להתפצל. פיצול סיעה אפשרי במקרה ובו שליש מחברי הסיעה מגיש בקשה כזו.
במקרה של 7 חברי כנסת, דרושים שלושה ח"כים, מספר שקשה להשיג במצב הנוכחי של הציונות הדתית. אלא שכאן עשוי הייעוץ המשפטי של הכנסת לקבוע כי הציונות הדתית היא סיעה של 6 ח"כים ועוד 1. כלומר ששת נציגי מפלגת האיחוד הלאומי הם בנפרד מנציגת מפלגת 'עתיד אחד'. אם סיעת היחיד מקבל מימון נפרד, היא גם תחשב נפרדת לעניין פיצול הסיעה.
סולמון יצטרך חבר אחד נוסף לפצל את הסיעה
כעת, סולמון יצטרך רק חבר מאוכזב נוסף כדי להגיש בקשה לוועדת הכנסת ולפצל את הסיעה עם שליש שהם 2 חברי כנסת. נזכיר כי הסקרים מציבים את הציונות הדתית על סף אחוז החסימה. בתרחיש אופטימי 4 ח"כים ואולי 5 בסקרים מפרגנים במיוחד.
המקומות הריאליים כבר תפוסים
מתוך החמישה האלה: סמוטריץ' הוא היו"ר. מקום אחד כבר הובטח לצביקה מור. סטרוק מוערכת מאוד על ידי סמוטריץ', וגם על ידי חברי המרכז וכנראה תהיה בפנים. לסמוטריץ' ישנו שיריון נוסף בחמישייה הראשונה.
סולמון כנראה ייפלט החוצה. הווה אומר, שנותר מקום אחד ספק ריאלי עבור שאר חמשת הח"כים המכהנים: אופיר סופר, אוהד טל, מיכל וולדיגר, שמחה רוטמן וצבי סוכות.
כעת, מספיק שאחד מהם שירגיש שמקומו לא מובטח, יחבור לסולמון והשניים יוכלו לפצל את הסיעה, ולקבל כנדוניה כשני מיליון שקלים כספי מימון ממפלגות - סכום שיכול לאפשר להם שיריון ברשימה של בן גביר, של וינטר או אפילו אצל יועז הנדל ומשה פייגלין.
לטובת חברי הציונות הדתית שקוראים את הכתבה ומתלבטים: נציין כי שני הח"כים הראשונים שיפרשו יעשו זאת בקלות יחסית. לארבעת הח"כים שיישארו יידרשו שוב 2 ח"כים כדי להתפצל. לעומת זאת, ח"כ שלישי שיצטרף לשניים הראשונים יקל עליהם עוד יותר את פיצול הסיעה ובנוסף יוכל להתפצל בעצמו מהפיצול כסיעת יחיד (שליש של שלושה) בואכה שיריון ברשימה אחרת.
תגובות
כסף והרבה. אידאולוגיה אפס