תשובה למאיר אינדור: השמאל צודק – המסים גבוהים מדי

מאיר שלום.

אקוה לשלומך הטוב ובריאות תקינה.

קראתי את מכתבך הקורא שלא להצטרף למחאה הפופוליסטית נגד הממשלה על גובה המסים, אני מסכים עם רובו אולם לצערי אני חולק על המסקנה שהגעת אליה.

לצערי – אני מכיר בעובדה שהשמאל מנסה "להמריץ" את ביבי, ו"קדימה" תמיד יצעקו, גם אם יעשה כך וגם אם יעשה אחרת. אולם בעניין הכלכלי אני חושב שיש "לקבל את האמת ממי שאמרה" גם אם הוא שמאלני – והיה ראוי שראש הממשלה ושר האוצר, ואולי בשיתוף שרים אחרים היו יושבים ללא המרצת השמאל ולא היו מגיעים למצב אליו האבסורדי הגענו – בו המדינה "עשירה" ואזרחיה עניים.

יש לציין כי חלק מהשאלות הרטוריות הנזרקות לחלל האויר, מונעות מהנחות יסוד מסויימות, "המדינה צריכה כסף" (האם היא ממצה את מה שיש לה?), נסיעה ברכב "פרטי" היא "מותרות" (מי אמר שזה נכון?) ועוד.

חלק מהטיעונים הפופוליסטיים אותם אנחנו שומעים, הם פסבדו סוציאליסטיים: "צריך להגן על השכבות החלשות", מה יעשו ה"חד הוריות", (מה זה בדיוק שכבות חלשות? האם משפחה ממוצעת יכולה להתקיים בכבוד מה-"שכר הממוצע"?)  או מסוג – שאחר ישלם את המחיר – רק שאני לא אפגע… (לא להוריד אלא להעלות מסי הכנסה ל"חזקים" – שוכחים שיש גם מס בריאות+ביטוח לאומי הם סוג של מס, להגדיל מיסי חברות – טוב אני לא בעל חברה-, להעלות שכר מינימום – מי ישלם את זה? וכו')

לאור מה שאומר בהמשך ניתן להבין ש"זריקת-העצם" עליה התבשרנו בשבוע שעבר איננה פתרון : אתייחס רק לשתי נקודות מיני רבות שלדעתי מבהירות את הכל.

מיסוי הדלק:

למה לא להעלות את המס על הדלק לצרכן – אלא אף להורידו?

אין וויכוח כי מחיר הדלק בעולם עולה. משום מה מישהו במסדרונות האוצר החליט שאחוז המס חייב להיות יותר מ-100%  למחיר הבסיסי (שעליו גם חברת הדלק מרוויחה – וגם משלמת מס). כאשר מחיר הדלק הינו מרכיב תשומות, עלית מחירו גורמת לעליה רוחבית במחירים – כמובן בהתאם לאחוז שלו בעלות הייצור והשווק.

כצרכן, כאשר מחיר הדלק עלה בשקל, אני משלם עליו עוד 2.05 שקלים  למה? מה ההצדקה לכך? האם המדינה "מפסידה" בגלל שמחיר הדלק עולה – ולכן חייבים לפצות אותה? הרי גם חברות הדלק משלמות מס, וכאשר עלותו הגולמית עולה, הן משלמות יותר מס?

נניח שהמדינה רוצה שניסע בתחבורה הציבורית במקום ברכב הפרטי, אם כן עולות התמיהות:

מה עושים עם אלו שלא יכולים ליסוע בתחבורה הציבורית במקום ברכב הפרטי? אלו העובדים לדוגמה בפארקי תעשיה מחוץ לעיר וגרים בעיר אחרת – ושלא יכולים גם לסמוך על הרכבת?

איך מתגמלים עובדים כאלו המשלימים הכנסתם מחלקיות משרה במקומות שונים באותה העיר?

מדוע מחירי התחבורה הציבורית גם עולים, והמדינה לא משתמשת בכסף הנלקח מהמס לשיפור השירות ולהורדה משמעותית של מחירי התחבורה הציבורית?

מדוע ספקים, ויצרנים צריכים לשלם את המחיר היקר של הדלק? מישהו באמת מאמין שאת כיכרות הלחם מהמאפיה לחנות אפשר לשנע בתחבורה ציבורית? -הרי בסופו של יום הדבר יושת על הצרכן – ולעיתים הצרכן החלש וחמור מזה על איש המעמד הבינוני – שפשוט יקרוס?

תמיהות אלו מבהירות שמדובר ב"מסחטת כספים".
הפופוליסטים יטענו כי נסיעה במכונית – היא מותרות, פינוק…

אולם, הכלכלה ה"מודרנית" בנויה על ניידות. לא ניתן "לספק עבודה" ליד הבית לכל אזרחי המדינה. ולא ניתן לספק בית ליד כל מקום עבודה. לכן מי שצריך לסוע ברכב לפרנסתו,  יצטרך לסוע ברכב – כי אין לו ברירה אחרת, כי אם התחליף הוא איבוד סופי של מקור פרנסתו, הוא ישלם ויחרוק שינים – מחוסר ברירה. גם מי שגר במקום בו יש תחבורה ציבורית ומחליף מספר אוטובוסים – או עובד במספר מקומות ביום – ישלם את תוספת המחיר –  כי אין לו ברירה, ואם התחליף הוא איבוד סופי של מקור פרנסתו, הוא ישלם את תוספת המחיר ויחרוק שינים – כי אין לו ברירה.

פופוליסטים אחרים יטענו שיש רמאים… זו גישה של "ענישה קולקטיבית" – נגד הרמאים צריך לפעול במישור החוקי והאכיפתי – ולא לפגוע בגללם באנשים הישרים. ומכיון שאין שוק מחירי דלק חופשי אמיתי – או מקורות דלק חלופיים – ומכיון שאין לציבור ברירה אמיתית, הרי זו בריונות ממשלתית לשמה.

מסי הכנסה ומעסיקים:

אז למה לא להעלות מיסים "לעשירים" ומיסי מעסיקים וחברות? זה נושא קצת יותר מורכב.

נתחיל בכך, שעלות העסקת עובד בישראל כיום הינה כ- 160% מהשכר ברוטו. כלומר עובד המשתכר ברוטו 100,000 ש"ח לשנה (ברוטו של 8,700 ש"ח לחודש) עולה למעסיקו 160,000 ש"ח, וזאת בנוסף לצורך בהחזקת מתקן (משרד – שכמובן ממוסה בארנונה), מים, חשמל והוצאות נלוות נוספות. אותו עובד בניכוי מס הכנסה ביטוח לאומי וביטוח בריאות – יכניס לחשבון הבנק שלו בתחילת החודש כ-6,000 ש"ח שזה אמנם לא שכר מינימום, אולם למשפחה ממוצעת יהיה קשה מאוד לחיות עם סכום כזה.

דבר נוסף, ישנו הבדל משמעותי בין עובדי תעשיה וחקלאות ליצוא לבין עובדי שירותים. עובדי השירותים עושים עבודה חשובה ביותר, אך מבחינה כלכלית ממחזרים כסף הנמצא במשק (מה שהגמרא קוראת בשם דוד המלך: "צאו והתפרנסו זה מזה" ועל כך אומרת – בשם העם – "אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחוליתו") לעומת ייצוא שמכניס לארץ מטבע זר ולכן ישנה עדיפות מסויימת לסוג פרנסה זה.

כיוון שמדברים על ההיי-טק כקטר של התעשיה הישראלית, אתן דוגמה מעולם ההי-טק. (אגב, השכר לשעת עבודה של מורה, לא נמוך משמעותית מהשיקלול של השכר הגלובלי לשעת עבודה של מהנדס הייטק, לכן אילו מורה היה עובד את אותה כמות שעות ביממה שעובד/ת המהנדס/ת בהי-טק שכרו היה גבוה לא פחות).

מהנדס הייטק ישראלי באיכות  וכישורים X , עולה למעסיקו כמעט 20% יותר מעלות אותו מהנדס X בארה"ב ופי – 3 מאשר בהודו. מאידך השכר נטו שיקבל אותו מהנדס, בישראל הינו כ-60%, מזה של מקבילו בארה"ב וכח הקניה שלו עוד נמוך יותר. בהודו לעומת זאת, שכרו נמוך יותר, אך עלות המחיה בהודו היא עשירית מאותה רמת חיים במדינה מערבית…

מצב זה גורם שמחד, חברות יעדיפו לפתוח סניפים בהודו (בסין אף יותר זול – אך יש רתיעה בחלק מהחברות, בגלל המנטליות העסקית ומכך כי המדינה היא טוטליטרית) או במזרח אירופה. זה לא שאין בעיות בהודו, אך התיאור כאילו שם הכל נחות – פשוט לא נכון. מאידך מהנדס ישראלי טוב, יכול להיות שמעסיקיו –וגם הוא – יעדיפו שיעבוד בארה"ב, וישתכר שם (הם ידאגו לבירוקרטיה).

מבחינת העובד, רמת חייו בארה"ב תהיה גבוהה הרבה יותר מזו שבארץ, לא בכל מקום חייבים "חינוך פרטי" כי ישנם מקומות שהבתי ספר הממשלתיים ברמה סבירה, ואף אותו עובד יוכל לחסוך לעת זקנה יותר… כמו כן הקירבה למוקדי קבלת ההחלטות בחברה תאפשר לו קידום יותר טוב מאשר בסניף הישראלי המרוחק. הדבר גם נכון לגבי מדענים, ולגבי אנשי כלכלה ועוד. זה מה שנקרא בעגה "בריחת מוחות".

אז למה שלא לא להסתפק רק במהנדס מתחיל וזול – מהנדס פחות טוב, פשוט לא "יספק את הסחורה" ומעסיקו כנראה ישאר בשינים נקיות…

התנהלות המדינה בנושא היא פשוט חסרת אחריות, ההי-טק – שהוא היום קטר כלכלי, מאבד גובה בישראל – כאשר מידי כמה ימים אנו "מתבשרים" כי נסגרת פעילות זו או אחרת בישראל ומועברת או למזרח הרחוק, מזרח אירופה, או מתכנסת בארה"ב/אירופה. וכך אנו לוקים ביותר מכפליים – אחת, אנחנו מאבדים מקור פרנסה לאנשים טובים מבחינה מקצועית. שנית, אנחנו מאבדים כמדינה מקור לקבלת הכנסה ממיסים מכסף זר. שלישית, אנחנו משלמים דמי אבטלה, ואם אותו עובד "לא ימצא את עצמו" כנראה הוא יפול לנטל על רשויות הרווחה לפחות לפרק זמן מסויים, ואם כן "ימצא את עצמו" בחברה המתאימה לכישוריו – בחו"ל, לא נראה אותו כאן במהלך השנים הבאות (גם לא בשירות מילואים…)

לו המס הכולל (מס בריאות ותשלומי ביטוח לאומי ופנסיה בסיסית הם "מס" לכל דבר) יקטן, רק בכדי להגיע לאותה רמת חיים שהוא חי בה היום, השכר ברוטו יקטן ובדוגמה שלנו הוא יעלה למעסיקו בדיוק כמו מהנדס בארה"ב – והמדינה לא תצא מופסדת אגורה ממס המעסיקים…. לו מס המעסיקים יקטן, כבר אפילו המהנדס הבינוני יהיה בר תחרות למקבילו מארה"ב.

יותר מדי מסים זה רע למשק

מצד העובד, איש המעמד הבינוני ה"גבוה" הבריא, מחוץ להיותו "פרה חולבת למיסים", גם עליו לשלם לדברים הבסיסיים – כמו מזון מדור תחבורה ולבוש. אם יש לו ילדים עליו לממן הוצאות לימודים שאינם חינם, ובמקרים מסויימים גם שיעורים פרטיים– (כיון שהמדינה במשקיעה הרבה כסף בחינוך – אך התלמידים לא רואים מזה כמעט כלום..) – לעיתים יש עליו עלות החזקה בפנימיה/ישיבה תיכונית/ ישיבת הסדר. אבל עלות המחיה הבסיסית העולה ועולה תגרום לכך שבמקרה הטוב העובד הזה מהדק את החגורה ו"גומר את החודש".

עובד זה לא יוכל "לבלות" ובכך לתת פרנסה לבעל המסעדה – או בעל אולם הקולנוע (או חנות הספרים…) הוא יאלץ לקנות מזון זול, ובכך יצרני המזון יפגעו, הוא יקנה ביגוד זול, ובכך רק המתפרות בעזה (או בסין) ירוויחו. הוא יתקשה לתרום כלכלית לנזקקים – או לכל פעילות חברתית/דתית/פילנטרופית אחרת. וזאת כמובן גם כאשר החברה בה עבד לא פשטה את הרגל – או נסגרה. מחלה במשפחה כמובן מסבכת לו את החיים כמו לכל אדם אחר.במקרה הפחות טוב, יש אנשי היי-טק לשעבר שנפלו למעגל העוני בעקבות סגירת החברה, או קריסת קרן הפנסיה, וזה לא ססמאות, רשויות הרווחה מכירות כאלו אנשים, ויש המטופלים ע"י ארגוני הצדקה והחסד העירוניים.

ה"פתרון" של העלאת "שכר מינימום" בתעשיות שאינן עתירות ידע, או בשירותים, מעלה את עלות הייצור או השירות בצורה מלאכותית ופוגע בכדאיותם הכלכלית.

אנו רואים כי כבר כיום, המיסוי פוגע בתעשיה עתירת הידע, את התעשיות ה"כבדות" והמסורתיות כבר הרסנו מזמן באמצעות שילוב קטלני של מיסוי, "שכר מינימום" לא מעשי ויבוא פרוע. והעלאת המיסוי רק תאיץ את המגמה הזו לתחומים אחרים.

במצב זה, גם פתיחת בית ספר למחוננים שכל מוריו "מהנדסים לשעבר" לא תועיל לכלכלה הישראלית. (בנוסף לשאלה האם כל מהנדס מפוטר יכול להיות מורה…)

כלכלה שחורה

מיסוי גבוה גורם לכדאיות כלכלה שחורה. רבים מאיתנו – אם לא כולנו חוטאים במורה פרטי שלא נותן קבלה, או בבעל מלאכה שנותן קבלה על חלק מהסכום – בתמורה להנחה משמעותית (בד"כ בלי מע"מ). ההערכות שבישראל על כל שקל שהמדינה "מכירה" מתנהלת פעילות לא ממוסה שבין 60 אג' ל90 אג' – תלוי את מי שואלים.

לו המדינה היתה משקיעה מאמצים אכיפתיים וענישתיים חמורים – כנהוג בארה"ב – או במדינות מתוקנות אחרות, ללא משוא פנים – כלפי מי שמבצע פעילות כלכלית לא רשומה (כולל סנטורים), היתה מכניסה לקופת המדינה הרבה יותר כסף מאשר העלאת המיסים. כשהאכיפה חמורה ומשולבת במיסים יחסית נמוכים, העלמת המס איננה משתלמת. ולכן באופן פרדוקסלי – דוקא הורדת המיסים בשילוב אכיפה + חקיקה – אם יש צורך בכך, יכולה להרבות את הכנסות המדינה ולהאיץ את הכלכלה.

ושני הדברים הללו הן הורדת המיסים והן אכיפה+חקיקה הם לפתחם של שר האוצר וראש הממשלה.

אז מאיפה יגיע הכסף לבטחון ולבריאות?

אבל, המדינה צריכה כסף – מאיפה יגיע הכסף ? יגלגלו עיניים נציגי האוצר. אז כמובן שצריך שינוי בגישה והנה – כמה רעיונות זמינים למדי:

ראשית, כפי שהצעתי למעלה – העמקת הגביה – ממתפרנסי ה"כלכלה השחורה". הגדרות מיסוי מדוייקות יותר ופשוטות יותר, ימנעו זליגת הכנסות ממעלימי מס. (נעשו מספר צעדי הפשטה, אך עדיין זה מורכב מידי, ויש יותר מידי צורך ב"הסדרי טיעון")

שנית, התבשרנו כי משרד הבטחון מעכב/מקפיא חתימות על כ-4,000 אישורים לבניה ביו"ש. בהנחה שמדובר בדירות שעלותן כ-650,000 ש"ח ליחידה, רק המע"מ על דירה כזו מסתכם בכ-100,000 ש"ח. אישור ובנית הדירות, תכניס לאוצר כ- 4 מיליארד ש"ח… מעניין כמה מיטות אישפוז אפשר לממן בגחמה הפוליטית הזו…

בסעיף הפוליטי הזה גם צריך להזכיר כי הפשרת קרקעות מדינה טרשיות ביו"ש לבניה והחכרתם ליזמים, עשויה להכניס מיליארדים רבים לקופת המדינה.

ועוד פתרון – לא מזמן התבשרנו כי הכנסות המדינה ממסים גדלו ב30% מהצפי – וזאת בעקבות "משבר הנדל"ן" ומכירה של מספר חברות לקונצרנים בינלאומיים. לאן הולך כל הכסף הזה?

ועוד פתרון, העברת עודפי הביטוח הלאומי למטרות רפואה ורווחה (בלבד!!!)

או לחילופין הוצאת תשלומי המילואים מהמוסד לביטוח לאומי, והעברתם לאחריות משרד הבטחון. כך אי זימון אנשי מילואים מיותרים, מחד, אחריות על אימונם שממילא על משרד הבטחון מאידך תחסוך הרבה כסף שגובה הביטוח הלאומי, בתחשיב של X ימי מיל' לכל גבר בגיל המתאים – אולם הצבא איננו מזמן אנשים אלו. ובכך ניתן יהיה להוריד את התשלומים של העובד והמעביד – לביטוח לאומי לכ-60% – שמשמעו עוד כ- 2% לשכר נטו…

ועוד אחד – בכנס הרצליה התבטא הנגיד כי לישראל רזרוות של 70 מיליארד דולר. הרי אנו ב"מצב חרום". מיליארד או שניים, לא ישנו דרמטים את המצב, אולם יוכלו לעזור להקים בית חולים נוסף.

ועוד – קיזוז תשלומי נזקי גוף ורכוש לאזרחים וחיילים עקב פעולות טרור מהכסף המועבר לעזה ולרש"פ.

ועוד אחד – להפסיק לבזבז כספי ציבור על שטויות "קטנות ומעצבנות" כמו ממשלה מרובת שרים, (התבשרנו כי שר/סגן בלי תיק עולה מיליון לשנה – אפילו ללא תקציב…) גדר הפרדה שבנייתה אף פעם לא נגמרת, תחנות בידוק במיליוני שקלים בכביש -443 – נסיעות בכירים בממשלה לחו"ל .

אם רוצים עוד?? כלומר יש מהיכן. בריחה מקבעון וקצת יצירתיות לא תזיק…

סליחה שהלאתי בפרטים. אבל השמאלנים לא אשמים. אני מקוה שראש הממשלה ושר האוצר יתעשתו ויגיעו להחלטות הנכונות לטובת כלל ישראל.

אגב הכותב איננו כלכלן…